אמיתה גדולה / Ammi majus
האמיתה הגדולה גדלה במדבריות מצרים (בעיקר בחלקה הצפוני), בערב הסעודית ובחתך צפון מזרח אירן ומערב סין. שימוש קליני בפירות ידוע מזה מאות רבות של שנים, כמרפא עממי חשוב מאוד למחלות עור1,2.
האמיתה מיוחדת מאוד ונושאת שימוש כפול, הן בשימוש חיצוני והן בשימוש פנימי. איסוף מידע על שימושים עממיים ברחבי אסיה העלה מגוון שימושים מעניינים מאוד:
ברפואה העממית במצרים, מיצויים של העלים והפירות משמשים לטיפול חיצוני במחלות עור אוטואימוניות, כמו ויטילגו, פסוריאזיס, לויקודרמה נרכשת ועוד3,4. אופן השימוש הוא סחיטה של הפרי הטרי ומריחת המיץ על עור הנגוע. לאחר מכן יש לחשוף את העור לשמש5.
נטילה פנימית של הפירות נמצאה מדכאת פעילות סרטנית. זאת בזכות הימצאותו של חומר פעיל מסוג פוראנוקומרין (8-methoxypsorolaen) בפירות האמיתה5. חומר זה מגביר את רגישות העור לקרינת השמש (פוטוטוקסי) והוא מצוי גם בצמחים נוספים. נטילה פנימית של הצמח לטיפול בלימפומה מסוג Cutaneous T cell lymphoma (CTCL) נמצאה יעילה במחקרים שונים6-8. בנטילה פנימית, אין צורך בחשיפת העור לשמש. במקרים של לימפומה עם ביטוי עורי, בהם נעשה גם שימוש חיצוני במיצויי הצמח – אין צורך בחשיפת העור לשמש לאחר מריחת התמצית על העור.
ברפואה העממית בערב הסעודית, הצמח משמש לטיפול בדלקות שתן ובאבנים בכליות. לצמח מיוחסות תכונות רפואיות כמשתן וכאמנוגוג1.
ברפואה סינית עממית, הצמח נמצא בשימוש בעיקר במערב סין וברפואה האוגרית. שמו הסיני, da a mi, מבדיל אותו מהמין אמיתה קיצית (Ammi visnaga), שגם נמצא בשימוש בחלק זה בסין. הצמח משמש בצמח בעיקר לטיפול במחלות לב, בתעוקת חזה, ובאסתמה. מיוחסת לו פעילות משתנת9.
במחקר עדכני5 נמצא שהשימוש בצמח מעכב גדילת תאי נוירובלסטומה מסוג SK-N-AS neuroblastoma וכן תאי סרטן מעי גס גרורתיים מסוג SW620.
במרפאתי, ״מואב״, השימוש הקליני באמיתה משולב ביחד עם שורש הרודיולה הגדל בטיבט – Rhodiola crenulata. לשורש זה איכות טובה מאוד בשיקום העור. הטיפול המשולב כולל ערבוב שמן מושרה של אמיתה במשחה יחד עם שורש הרודיולה, ולאחר מכן חשיפה מבוקרת של העור המשוח לשמש. פרוטוקול זה מזרז משמעותית את ההחלמה של נגעים קלואידים אוטואימוניים, שטחי ויטיליגו וחלק מנגעי הפסוריאזיס.
אם הצמח הטרי זמין, שימוש חיצוני במיץ הפרי הסחוט ממנו, ישירות על העור, הוא מאוד יעיל.
שימוש תדיר בצמח נעשה במרפאתי לטיפול בנגעים עוריים של לימפומה. טיפול זה משלב שימוש חיצוני באבקת אינדיגו (indigo naturalis), על בסיס שמן זרעי ענבים, במקביל לנטילה פנימית של לענת יהודה (Artemisia Judaica). שילוב זה מסייע לשליטה ברמות התאים הלבנים והאטת התפשטות המחלה.
מנסיונו של ניסים קריספיל במרוקו ומספרנו המשותף שבדרך:
הצמח מקובל מאוד בכל רחבי מרוקו בשימוש חיצוני ופנימי לטיפול בהרפס (שלבקת). בשימוש חיצוני, מערבבים אבקת זרעים בדבש, מורים על הפצעים וחושפים את האיבר המטופל לקרני השמש למשך 3 שעות. בשימוש פנימי, בולעים כפית גדושת אבקת זרעים. לטיפול בקצרת, מקטירים את הסוככים ושואפים את העשן העולה. כמו כן, שתיית מרתח מהזרעים יעילה לטיפול בהתכווצויות של הקיבה וצוואר הרחם. הזרעים ידועים כסופחי גזים.
תכולת חומרים ופעילותם:
החומרים קהלין, ויסנגין, ויסנדין, וקהלול משפיעים פיזיולוגית על הרפיית שרירים חלקים שונים, כגון שרירי העורקים הכליליים, צינורות הנשימה, מערכת העיכול ומערכת השתן.
לסיכום, מסקירת הספרות עולה שימוש עממי שגם נתמך בחלקו על ידי מחקרים רפואיים עדכניים ונסיוני הקליני. השימוש בצמח נהוג פנימית וחיצונית בעיקר לטיפול במחלות עור אוטואימוניות, סרטני עור ומעי גס, מחלות לב ודרכי השתן.
מינון יומי בנטילה פנימית: 9-30 גרם פירות / 9-15 גרם עלים.
גידי גור L.Ac, MSc
בוגר אוניברסיטת בייגין ברפואה פנימית והתמחות באימונולוגיה לתואר שני באוניברסיטת ז’ה זיאנג, מורה דרך ורועה צאן.
אמצעי התקשרות:
077-2028100
