השימוש הקליני בצמחי המדבר – סלוודורה פרסית – מאת גידי גור

סלוודורה פרסית (Salvadora persica)

משפחת הסלוודורים

ארץ ישראל מהווה את גבול תפוצתו הצפוני של עץ זה, במדבר נמצא מספר פריטים מרשימים בעין גדי וסביבתה ובשמורת הסלוודורות צמוד ליישוב תומר.

העץ גדל לאורך השבר הסורי אפריקאי ונפוץ מאוד מדרום לישראל. בארץ, העץ מוגן והליקוט ממנו אסור. השימוש הרפואי בצמח נעשה משתילים אשר קיבלנו מרשות הטבע והגנים ומגודלים תרבותית בכיכר סדום. בימים אלה אנו מגדילים את כמות העצים אשר אנו מגדלים.

מטרת הגידול לאפשר לקליניקה נגישות מלאה לחומר גלם הטרי ללא פגיעה בערכי טבע.

השימוש המוכר ביותר בעץ הוא בענפיו הצעירים המשמשים זה מאות בשנים כמברשת שיניים (ומכאן גם שמו האנגלי), הן באפריקה והן מראשית האסלאם בה הנביא מוחמד ציין את השימוש בענפי העץ לשמירת היגיינת הפה. ישנו רצף של שימוש במקלות העץ והיצואנית הגדולה למוצר זה היא ערב הסעודית. את המקלות ניתן להשיג ברוב חנויות הטבע במגזר הערבי תחת השם מיסווק, הם מגיעים באריזת וואקום לשמירת הטריות.

משחות שיניים רבות בהודו, איראן, ערב הסעודית ושוויץ משתמשות בתמצית הענפים לשמירת בריאות החניכיים והשיניים.

הלעיסה של הענפים הצעירים ושפשופם העדין בחניכיים ובשיניים נחשב כמונע פלאק, משקם חניכיים ומלבין שיניים.

משחת שיניים מהודו על בסיס סלוודורה

כל חלקי הצמח נמצאים בשימוש ברפואה ובמזון:

עלים

ניתנים לשימוש טריים או יבשים. כאשר הם טריים אין הגבלת מינון, בשימוש בעלים יבשים- יש למצות במרתח 15-30 גרם.

את העלים הצעירים והקטנים ניתן לשלב בתבשילים או בסלטים כאשר טעמים חריף וארומתי מעט (מעט מריר).

העלים נחשבים בערב הסעודית כתרופה מחזקת לכבד ולשיניים, נוגדת תולעים, מפחיתה כאב ומעט אסטרינג’נטית, ניתן לחוש זאת בלעיסת העלים.

בחבל פנג’ב העלים נחשבים כנוגדן לרעלים רבים, בדרום הודו שימוש חיצוני בעלים מקובל לדלקות פרקים.

לסיכום-

העלים חמימים ומצמתים, פעילותם אנטי דלקתית ומשמשים כ- BITTER TONIC, עפ”י רוב בשימוש טרי ופחות בשימוש יבש. אתנו-גרפאית-בוטנית – בשימוש על ידי קהילות הסמוכות לעצים הטריים.

פירות

הפירות קטנים מגודל אפונה וטעמם מתקתק. במאכל- הפירות הטריים הם קרמינטיביים ומעט משתנים, יכולתם להחלקת מרה וחיזוק הקיבה מורגשת.

באפריקה מכינים משקה מותסס מהפירות.

פירות טריים- 2-3 כפות, פירות יבשים- 10-30 גרם במרתח או סירופ.

שורש

השימוש בשורשי משנה בלבד. מייבשים את השורש ועל פי רוב טוחנים לאבקה, ניתן להסניף את אבקת השורש לבעיות סינוסים ופוליפים.

מרתח ממנו נחשב למחזק רחם ויכול לסייע בהחזרת וסת, קידום דם ואימונוסטימולנט למחלות חום צרכניות.

מהשורש הטרי בדומה לשורש הצלף ניתן להכין פלסטר לכאב.

מינון- 9-30 גרם מהשורש היבש.

ענפים

השפעתם דומה לשורש אך בצורה מתונה יותר. בעלי אפקט בולט לפרקים ולדלקות קיבה.

כמובן בשימוש כמברשת שיניים.

זרעים

6-10 גרם- זרעים יבשים מקדמים צואה ושתן, מרים מאוד בטעמם.

שמן מהזרעים מפיג כאב ראומטי- 75 גרם זרעים על ליטר שמן זית.

גזע הסלוודורה- נחל סלוודורה, מדבר יהודה.

התחלת הבשלת הפרי

המידע על השימוש בעץ הוא מוגבל מאוד בפועל למרפאים בחצי האי ערב, תימן ומזרח אפריקה ואינו מצוי בידע כתוב מוצק. הידע הכתוב נסמך על איסופים מחקריים ממרפאים מקומיים. המחקר כמו כל מחקר על צמחים בודק בעיקר חומרים פעילים ופעילות פרמקולוגית. הוכחות לפעילות אנטי אינפלמטורית, אנטי אמטית, אימנוגוגית, אנטי קרצינוגנית ואימונוגוגית הוכחו מחלקיו השונים אך אין בהם הרבה לאפיין את השימוש המסורתי.

בקליניקה שלנו השימוש מוגבל בגלל מיעוט חומר גלם ביחס לצמחי מדבר אחרים בשלב זה, אך משנות עבודתנו עם הסלוודורה יש לציין כי הצמח מאוד יעיל בעיקר בשימוש טרי.

לסיכום

הצמח חמים ומר, אחוז השמן המצוי בכל חלקיו גדול. בצורתו הטרייה פחות חם מצורתו היבשה. העלים, הענפים והשורשים מחזיקים תפקוד דומה אך העוצמה עולה בסדר הכתוב.

ההבדלה לשימוש בין החלקים נשענת על איסוף מחקרי מחצי האי ערב.

הפירות מתקתקים ומזינים והזרעים מנקזים ומרים מאוד.

הן בשימוש חיצוני והן בשימוש פנימי לצמח פוטנציאל רב.

המחקר הכימי שנעשה על הצמח זמין ברשת וניתן ללמוד על הרכבו הכימי של כל חלק. מרבית המחקר שנעשה נועד להוכיח את הפעילות האנטי אינפלמטורית לשמירת חלל הפה. הצמח בשימוש מאות רבות של שנים עוד לפני הפיכת הצמח לקדוש על ידי האסלאם ולא מוכרת בספרות מקרים של רעילות. עם זאת, יש לנהוג בו בזהירות בגלל היעדר מידע מספיק.

המידע המובא כאן הוא על דעת הכותב בלבד. אין העמותה לצמחי מרפא (עיל”ם) אחראית לתוכן המאמר. שימוש בצמחים או במוצרים אחרים מחייב במקרים מסוימים שיקול דעת רפואי, ועל כן יש להיוועץ במומחה מתאים. העמותה הישראלית לצמחי מרפא ועורכי תוכן האתר אינם אחראים לכל מקרה של שימוש בלתי מבוקר, או בלתי מקצועי במידע ו/או בצמחים הנזכרים.