צמחים רבים משמשים לטיפול בבעיות שונות של בלוטת התריס, אך עדיין טיפול בלעדי בצמחי מרפא הוא בהרבה מקרים מאתגר ומספק פתרון חלקי בלבד. לכן כל צמח שיכול להיות שימושי לטיפול בבלוטת התריס מושך את תשומת לבי.
אחד הצמחים שכבש את המדפים של בתי הטבע באירופה וטרם נמצא בשימוש רחב בארץ הוא חמשן לבן (Potentilla alba). זהו עשב רב-שנתי ממשפחת הוורדניים, שגובהו עד 25 ס”מ. שמו העברי נגזר מעליו בעלי הצורה המאוצבעת בת חמישה עלעלים. פרחיו לבנים.
חלקי הצמח בשימוש: קנה שורש.
מינים רבים של חמשן גדלים באזורים שונים של אירופה, חלקם נמצאים בשימוש ברפואה העממית של אותם אזורים. חמשן לבן נחשב לצמח נדיר יחסית ורק הוא נמצא בשימוש רפואי לטיפול בבעיות של בלוטת התריס. שימוש רפואי במין זה נעשה באזורים לא גדולים יחסית של אוקראינה ובלרוס, ומשם למדו החוקרים על שימוש עממי בצמח. אין עדויות על שימוש במינים אחרים לבעיות בבלוטת התריס.
הצמח נחקר מעט מאוד. רוב המחקרים על צמח נעשו בשנות ה-70-80 (לפני כ-30-40 שנה) באוקראינה, וגם המחקרים שפורסמו לא עונים על הדרישות של מחקר קליני מבוקר.
סיכום מחקרים אוקראינים
מחקר ראשון שפורסם נעשה בשנת 1975 בבי”ח בקייב,1 על 19 בני אדם עם דרגות שונות של היפרתירואידיזם, 17 נשים ושני גברים. המחקר נעשה ללא קבוצת ביקורת. כל המשתתפים היו במעקב אנדוקרינולוג, ל-14 משתתפים היו סימנים קליניים ברורים של תירואוקסידוסיס עם היפרפלסיה של הבלוטה, ל-5 משתתפים היו סימנים קלים או תת-קליניים. כולם טופלו ללא הצלחה בטיפול תרופתי, והפסיקו כל טיפול לפני תחילת המחקר.
בחודש הראשון טופלו כל המשתתפים בחליטה של חמשן לבן (Potentilla alba) בריכוז 1:20 במינונים משתנים, בין 1 כף ל-1/3 כוס, 2-3 פעמים ביום.
לאחר חודש של טיפול כל החולים דיווחו על שיפור הרגשה, לכולם הייתה הטבה בסימנים הקליניים, בחלק מהמקרים נצפתה הקטנה במידות הבלוטה.
כל המטופלים טופלו בסה”כ 3 חודשים, כאשר לאחר כל חודש של טיפול הייתה הפסקה של כמה חודשים. לטענת החוקרים, בכל המטופלים לא ניצפו סימנים קליניים של המחלה לאחר הטיפול.
המחקר השני בוצע כמעט באותו זמן, גם הוא בבי”ח באזור קייב.2 במחקר זה השתתפו 45 בני אדם עם דרגות שונות של היפרתירואידיזם, כולם עם סימנים קליניים ברורים של תירואוקסידוסיס והיפרפלסיה של הבלוטה. כולם טופלו בחליטה של חמשן לבן שהוכנה מצמח שלם שנאסף בזמן הפריחה, כף צמח לכוס מים. כל המשתתפים קיבלו שליש כוס של חליטה 3 פעמים ביום לפני האוכל ולפרקי זמן שונים, בין חודש לחודשיים, בהתאם לדרגת המחלה. גם במחקר זה לא הייתה קבוצת ביקורת ולא בוצע עיבוד סטטיסטי כמקובל בזמננו. במחקר דוּוח על שיפור משמעותי בקליניקה ובבדיקות מעבדה (במחקר זה נעשו יותר בדיקות מעבדה בהשוואה למחקר הקודם, והן כללו גם בדיקות לניצול יוד רדיואקטיבי).
השימוש בחמשן לבן ברפואה העממית
למרות שהמחקרים נעשו על חולים עם היפרתירואידיזם, השימוש העממי בצמח נעשה גם בפתולוגיות אחרות של הבלוטה, כמו היפותירואידיזם, זפק דיפוזי, דלקות שונות בבלוטה ואי תפקוד על רקע אוטואימוני.
ד”ר קאיוקובה,3 רופאה והרבליסטית, טיפלה במאות חולים עם בעיות שונות בבלוטת התריס באמצעות טינקטורה של חמשן לבן. לטענתה, הצמח מאזן את תפקוד הבלוטה ומשפיע לטובה על כל המערכת האנדוקרינית.
גם ברפואה העממית הצמח נחשב לתומך במערכת המין הנשית, משפר תפקוד שחלתי ומקל על תסמיני גיל המעבר. משתמשים בו במקרים של צניחת רחם, להסדרת המחזור החודשי, לטיפול בכאבי בטן, לשיגדון (גאוט), מחלות לב ויל”ד, שיגרון, צהבת. הצמח משתן, בשימוש חיצוני משתמשים בו לריפוי פצעים.
לא ידוע על תופעות לוואי או תגובות הדדיות עם תרופות או צמחים. DL50 הוא 4215 מ”ג/ק”ג.
בשל שימוש רחב בצמח בשנים האחרונות רבו הזיופים בשוק החופשי. בבדיקה שערכה חברה פרטית נמצא, שרק 4 ספקים מבין 14 סיפקו חמשן לבן, השאר סיפקו מינים אחרים.
על המדפים בחנויות באירופה אפשר למצוא מוצרים מסחריים אחדים, שחמשן לבן הוא בין המרכיבים שלהם, לצד צמחים אחרים.
מרכיבים פעילים: ההרכב הכימי נחקר מעט. בשורשים נמצאו אירידואידים, ספונינים, פלבונואידים, טאנינים, phenolcarbon acids. בנוף הצמח נמצאו אירידואידים, ספונינים, פלבונואידים (kaempherol,rutin,cyanidin, quercetin,), טאנינים, phenolcarbon acids
ונגזרותיהם: ellagic acid, n-cumarin acid. ויטמינים ומינרלים שונים, ביניהם גם יוד ותרכובותיו.
הערה: צריכת צמחים מכילי יוד שנויה במחלוקת במקרים של היפרתירואידיזם.
