אברהם דהאן

תלמוד הצמחים 

בוסתן ואנציקלופדיה לרפואת הצמחים היהודית העתיקה

ראיינה: אירוס חיון

בספרו עב הכרס של אברהם דהאן שיצא לאור בקרוב טמונים עשרה מפתחות לאסופה של ידע אדיר: צמחי מרפא, תבלינים, קטורת, שבעת המינים ועצי פרי מפורטים לפרטי פרטים מפיענוח וגלגול שמותיהם ועד לשימושים שנעשו בהם כולל מרשמים והערות שוליים של גדולי המרפאים. לפני כ 25 שנה יוצא אברהם דהאן (בן 55) במסע רוחני לחפש משמעות לכל הדברים לאחר תקופה שהוא מגדיר כריקה מתוכן משמעותי לחייו: ״נולדתי באור יהודה של סוף שנות השישים, לאחר מכן המסלול המתבקש: צבא, קיבוץ והלאה. אני לא התקבלתי לאקדמיה למרות שהספר בנוי באופן אקדמי. כתבתי אותו על פי הכללים האקדמים אך בכפיפה אחת יצרתי תחביר בהיר ופשוט שכל אחד יכול להבין אותו, שגם אמי המבוגרת בשכונת ילדותי תהנה משפה קלילה וקולחת וגם חוקר בטכניון יוכל למצוא את מבוקשו . אני רוצה שגם אנשי מעברות ושיכונים יוכלו להנות ולהתרגש ובאותה מידה להוסיף עניין גם לחוקרים.

שמונת אלפים מאתיים מראי מקורות מכיל הספר. ליקוט שקדני של מאות אלפי רסיסי מידע ובנייתם לערכים שלמים על עולמות הצמחים כפי שבאו לידי ביטוי בתרבות היהודית בפיתולי השנים והדורות.

״שאלתי את עצמי המון זמן: איפה כל התרבות שהיתה כאן? מה קרה עם זה? לאן היא נעלמה? אם בכלל. זהו הטריגר ששלח אותי למסע חיפוש אחר רפואת הצמחים היהודית העתיקה.״

צמחים תמיד היו מסביבי. לגן הבוטאני בתל אביב בשנות השבעים הייתי מגיע בשני אוטובוסים מאור יהודה, מטייל בשבילי הגן ,מתבונן, בוחן, לומד. המפגש ביני ובין עולמות הצמחים נבע מתוך השקט הפנימי שלי. לעיתים הייתי מהרהר על האופן שבו תכונות הצמחים משתקפות בי ובתודעה שלי .

למשל, כשאני בא לעשב את הסירפד ועוקר אותו בלי כפפות וזה דוקר אותי, האם תכונת הסרפד טמונות אצלי בנפש? האם אני מזהה אותם ומנסה לעקור את מה שלא נחוץ לי יותר ?

בתנ”ך בספר ישעיה, למשל, אני מוצא אנלוגיות בין ההתבוננות בטבע למצבי תודעה. ישעיה מביט על האדמה ומשווה אותה לנפש האדם: אדמה שלא נחרשת ונזרעת תוציא לנו קוצים ודרדרים, כך נפש האדם!

אם הנפש נחרשת במשברים אתגרים וניסיונות חיים, היא מסוגלת להצמיח תכונות מרוממות. וכפי שלא ניתן להפסיק לעבד את האדמה על מנת שלא תצמיח קוצים ודרדרים כך נפש האדם תמיד זקוקה לעבודה על המידות .לפני כ 25 שנה הפכתי לחבד״ניק ורציתי לשלב בחיי החדשים את רפואת הצמחים.

לפני כ 15 שנה התכנים הללו היו מחוברים בצורה הרמטית ללימודי נטורופתיה, מה שפחות עניין אותי. פניתי לפרופ’ זהר עמר מבר אילן, חוקר צמחי המקרא הידוע ואף יזמתי מפגש עם פרופ‘ אפרים לב בחיפה. שוחחנו על החיבור העמוק לתרבויות המסורתיות והדרכים לשמר אותן .

ואז עלתה בפי השאלה: איפה רפואת הצמחים היהודית? למה אין דבר כזה? איך קרה שאנחנו חיים כאן אבל מגוון הצמחים שלנו הוא אחר ?

הוא הסביר כיצד מאורעות הגלות והתפוצה של העם היהודי לכל עבר הביאה לכך שמידע רב אבד בדרך ושחלקיו מפוזרים באלפי מקומות, לפעמים גם בשפה הארמית, לעיתים בתלמוד.

הקשתי ושאלתי באופן חצוף למדי: ״ כל הבניין הגדול הזה (הצבעתי על מבנה אוניברסיטת חיפה) ואף אחד לא עשה דבר עם הסוגיה הזו? כל הידע הרב הזה פשוט הלך לאיבוד?” הוא (אפרים לב) חייך אלי והציע לי לפנות ללימודי תואר ראשון. אבל אני החלטתי להיות אוטודידאקט. ״אתה חצוף , אבל יש בך משהו , איזשהו ניצוץ חזק ״ .לקח את צרור המפתחות, ירדנו לחדר, הציג בפני את החומרים והשאיר אותי שם. נפרדנו לשלום בלבביות. ״כשתסיים אל תשכח איפה התחלת״ הוא אמר בחיוך.

ואני יצאתי למסע הידע האדיר הזה, ליקוט המון פיסות מידע ואוצרות שנשכחו ושהיה צריך להשיל את אבק השנים שדבק בהם .והנה תוצאותיו.

על הספר

אחת התגליות באסופה היתה גלגול שמות הצמחים לאורך ההיסטוריה.

השם אירוס למשל: יום בהיר אחד מחליט הבוטנאי עזריה אלון בשנות ה 50 לשנות את זה לאיריס !

בשנת 2003 זה כבר נחתם סופית בשפה. זאת אומרת שאם נחפש ‘איריס’ בכתבים עתיקים, לא נמצא .

אבל את הערך ‘אירוס’ כן נמצא .

גלגולי השמות הם קריטיים. עם קום המדינה היינו צריכים לבנות זהות חדשה ומאחדת. אם לא מצאו שמות לצמחים מסויימים, פשוט המציאו. למשל הצמח עירית – שמו במקור הוא יבלית.

וישנו גם כן צמח ששמו יועזר. כן יועזר. יועזר הופך בגלות בבל ל’פותנק’ אחרכך יבוא אלכסנדר מוקדון ויערבב את הכל. והפותנק הופך ל: ’מינטה ברא’ . בואו ניקח עוד 800 שנה קדימה האמפריה המוסלמית כבר מתפשטת , רש״י כבר עושה גשר לשוני ומגלה כי יועזר – פותנק – מינטה ברא הוא בעצם נענע . מפתיע לא ?

רש״י, אסף הרופא, הרמב״ם -כולם היו מגשרים לשוניים. כל צמח שהרמב״ם נגע בו היה רושמו בלשון המערב. כדי שכולם יבינו וכל זה הוא רק פסיק קטן מתוך הדרך הרחבה והמפותלת בה הלכתי בכדי ללקט את המידע.

תלמוד הצמחים הופך לאנציקלופדיה בפעם הראשונה. המבנה הקפדני של האסופה מקל על הקריאה וההתמצאות בחומר ותמיד מתחיל בזיהוי בוטני, גלגולי שמות, תקציר תלמוד הצמח, המגוון הרחב של השימושים, מרשמים ומתכונים וכו’ .

כל ערך חוזר על עצמו בצורה הזו ויוצר מקצב אחיד לכל אורכו .

זהו מחקר אתנו בוטני ראשון מסוגו שאיגדתי בתוך אנציקלופדיה בעלת חמשה חלקים וקראתי לה בשם ” תלמוד הצמחים ”.

כחסיד חב”ד ובברכתו של הרבי מליובאוויטש שתבע מחסידיו “עשו כל אשר ביכולתכם” התחלתי במלאכה ועתה היא באה לסיומה.

מטרת המחקר שלי כתושב עמק יזרעאל לשעבר וכיום תושב צפת בעיר העתיקה, וכסייר ולקט צמחי בר למאכל, חוקר צמחי מרפא והיער של ארץ ישראל- היא להנגיש את “רפואת הצמחים היהודית” לכלל הציבור.

היעוד היה חיפוש תבלינים, צמחי מרפא, עצי פרי ובושם בארון הספרים היהודי ובכתבים רפואיים עתיקים, כדי ללמוד אודות שימושי התועלת שעשו בהם חז”ל ולהבין את תרומתם לשגרת התזונה הבריאה.

והנה זה מוכן כאן לפניכם .