“אלה ארבעה מוסדות הגוף כנגד ארבעה רוחות השמים , עפר ואש ומים ורוח, כנגד ארבע תקופות השנה, קר וחם ולח ויבש…” (ספר הרפואות של אסף הרופא).
תפיסת האדם כמעין עולם קטן שכל מה שיש ביקום קיים בתוכו ,האדם הוא ישות המורכבת משני חלקים גוף ונפש שלא ניתן להפריד בניהם האחד משפיע לשני, ותפיסת מציאות העולם כמכלול המורכב משלושה ממדים הנקראים עולם שנה ונפש (ראשי תיבות עשן) , והקשר הסינרגטי בניהם הם היסודות של הרפואה היהודית הנובעת מהמעיינות העמוקים של תורת הקבלה.
התפתחות הרפואה היהודית הרפואה היהודית התפתחה מתוך תורת הסוד, המשמעות לכך היא שהבנת מערכות העולם , גוף האדם טבע האיברים והקשרים בניהם, מערכת ההשפעות ההדדיות שנוצרות בתוך הבריאה, הקשר בין האדם לסביבה, השפעת האקלים והעונות ,סיבת המחלות , וסוג הרפואות המתאימות לכל מחלה מבוססות כולן על תכנים ותבניות קבליות .
כל כתבי הרפואה היהודית ללא יוצא מן הכלל שייכים לקטגוריה של הרפואות המסורתיות ,החל מספר הרפואה הקדום ביותר שבידינו ספר הרפואות של אסף הרופא בארץ הקודש מהמאה 3 או 4 לאחר הספירה, ספר היסודות של רבי יצחק בן שלמה הישראלי מהמאה 9 בטוניס , כתבי הרפואה , ספר המרקחות וספר חכמוני של רבי שבתי דונולו מהמאה 10 באיטליה , כתבי הרפואה של הרמב”ם מהמאה ה11 במצרים (שימו לב שנמצאו מקורות עוד לפני תקופת הרמב”ם) , ספר צרי הגוף של רבי נתן בן יואל פלקירה מהמאה 13 בספרד, ספר שבילי אמונה של רבי מאיר אלדבי מהמאה 14 בספרד , ספר רפואה מעשית של רבי חיים ויטאל זצ”ל מהמאה ה 16 בארץ הקודש , ספר בית יער הלבנון ובת רבים של רבי אברהם יגל בן חנניה מהמאה 16 באיטליה , ספר אוצר החיים של רבי יעקוב בן יצחק צהלון מהמאה 17 באיטליה , וספר מעשה טוביה של רבי טוביה הרופא מהמאה 18 בארץ הקודש .
זאת רשימה חלקית בלבד וקצרה היריעה מלהכיל את כמות כתבי הרפואה היהודית בדף אחד. המכנה המשותף בכל כתבי הרפואה היהודית הוא התבנית הקבלית של ארבעת היסודות בהם נברא העולם וארבע האיכויות. מתבנית זאת תתפתח התפיסה של ארבע תקופות השנה , ארבע ליחות הגוף ,חלוקת גוף האדם לארבע רביעיות, וארבעת טיפוסי האדם ,כל הרופאים שמניתי למעלה שייכים לתקופות שונות ולארצות שונות ומדברים שפה שונה ,יחד עם זאת הם מדברים באותה שפה רפואית ללא קשר למקום מגורם והתקופה ההיסטורית בה חיו. אם ניקח לדוגמה את אסף בו ברכיהו ויחד אתו את רבי טוביה הרופא ונפגיש בניהם לצורך קביעת אבחנה משותפת סביר להניח שהם היו מוצאים שפה משותפת בניתוח הפתולוגיות לפי פרמטרים זהים על אף הריחוק ההיסטורי ומקום מגורם. ההנחה היא שאותה רפואה יהודית שהייתה נהוגה כאן בארץ הקודש בכל תקופת בית ראשון ומאז אברהם אבינו ועד לגלות בבל לא נעלמה לאחר גירוש עם ישראל מארצו ופיזורו בתפוצות תבל. היא עברה מדור לדור עם תוספות פרקטיות ולא מהותיות בתפיסתה.
אסף הרופא זכה לכתוב את עיקרי השיטה בספר הרפואות , הוא מציין זאת בהקדמה לספר ואומר שהוא ממשיך את אותה רפואה יהודית שהייתה נהוגה בארץ הקודש לפני חורבן הבית ונכתבה בספר הרפואות שלו. אותה רפואה מסורתית שהייתה קיימת בזמן בית ראשון ואסף הרופא כתב את עיקריה בספרו עברה לדורות הרופאים היהודים הבאים אחריו על אף היותם מפוזרים ברחבי תבל. ידועים שמות של רופאים נוספים שהיו לפני אסף הרופא ומוזכרים בתלמוד , רופוס הרופא ,תודוס הרופא וטוביה הרופא ממודאים הרופא בר גירנאי, רבי אמי אסיא, הרופא בר נתן, הרופא מניומי אסיא, תלמידים מבית מדרשו של רבי ישמעאל בן אלישע ,כהן גדול, חקרו את האנטומיה והפיזיולוגיה של גוף האדם וטיפלו בהתאם לכך, אומנם לצערנו הרב לא נשאר כלום לפחות כרגע מחקירתי הראשונית, מכתביהם הרפואיים.
התבנית של ארבע היסודות מופיע בכל כתבי הרפואה היהודית בכל הממדים ובכל הרבדים. ארבעת היסודות : אש, אוויר , מים ועפר הם ראשית בריאת העולם הגשמי בו אנו חיים.
מאותם ארבעת היסודות נברא כל העולם – על ארבע המדרגות שבו, שהם בסדר עולה מלמטה למעלה ,דומם , צומח, חי ומדבר מארבעת היסודות נוצרו ארבע האיכויות הראשוניות להבדיל מהתפיסה היוונית שהסדר הוא הפוך- הטוענת שמארבע האיכויות נוצרו ארבעת היסודות ,האיכויות מתחלקות לשתיים, שתים פעילות ומפעילות חום וקור ושתיים סבילות ומפעילות לחות ויובש, החום יוצר יובש והקור יוצר לחות, מעגל ארבעת היסודות בטבע – כמו בטבע כך בגוף האדם.
“וזה לך פשר לכל, כי הרוח יבעיר את להבת האש וגם הרוח מעורר את המים לרומם גלי הים, והמים מכבים את האש ומתערבים בעפר, והעפר עובר את האש, והרוח זורה ומפיץ את העפר, אף האש לא תבער בלא רוח ולא תכבה בלא עפר , וגם המים לא יעמדו מבלי הארץ וגם לא ינועו מבלי הרוח, ולולי עפר הארץ , לא עמדו המים, וגם לולי הקרקע , לא עמדה האש, כי תזרה הרוח להפיצנה, וגם לולי האש המייבשת את לחת הארץ ,
לא הייתה הארץ יכולה לשאת את המון המים. כן המה ארבעת מוסדות הגוף…”(ספר הרפואות, אסף הרופא)
התבנית של ארבעת היסודות מופיע בכל רבדי הבריאה וקיימת הקבלה תמידית בין הופעותיה השונות. מתוך ההקבלה הזאת ניתן להבין וללמוד ממערכת אחת לשנייה. כמו שאסף הרופא מתאר את מעגל ארבעת היסודות בטבע, הוא אומר שכך בדיוק מתרחש בתוך גוף האדם, אלא שהיסודות מקבלים ביטוי שונה בתוך מרכיבי הגוף רובו של הגוף הוא נוזלים וארבעת היסודות יופיעו בגוף האדם בצורה של ארבע הליחות הכלליות שהם בעלי איכויות זהות לארבעת היסודות שבטבע ובהתאם כך נוצר המעגל התפקודי הסינרגטי שלהם , הדומה לזה הקיים בטבע.
ארבעת היסודות וגוף האדם
“…ומארבע יסודות האלה יסד וברא את העולם כולו, ואלו הם ארבע יסודות רוח ומים ואש ועפר וכן ברא את האדם גם מארבע היסודות מרוח מים אש ועפר, והם דם וליחה ומרירה האדומה ומרירה שחורה :הדם נגד הרוח, אומנם כי הדם הוא הנפש, והנפש הוא הרוח, וכוח הרוח חם ולח וכוח הדם חם ולח, הליחה(לבנה) כנגד המים , כי כוח המים קר ולח וכוח הליחה קר ולח והמרה האדומה נגד האש , כי כוח האש חם ויבש, וכוח המרירה האדומה חם ויבש, והמרירה השחורה כנגד העפר , כי כוח העפר קר ויבש וכוח המרירה השחורה קר ויבש, כל זה עשה האלוקים בכוחו הגדול ובגבורתו החזקה והרבה “ (ספר חכמוני של רבי שבתי דונולו).
ארבעת היסודות – אש, אוויר, מים ועפר וארבע האיכויות שבתוכם – חום וקור, לחות ויובש וארבע הליחות (הנוזלים) הכללים הנוצרים מארבעת היסודות וארבע האיכויות ,המה מהווים את התבנית הבסיסית להבנת התופעות הפיזיולוגיות בגוף האדם היוצרים מודל לאבחנה קלינית הנותן כלים מהימנים לאבחנת מחלות ומצבים שונים בגוף האדם ,שלושת הרבדים הם גופני, רגשי ונפשי.
נוזלי הגוף
“וידבר אסף הירחוני על מסיכות (מזגים) יסודי בני האדם ומקורות החוליים וגם על האברים והגידים להבין בהם , איך נבנה הגוף, כאשר נברא הבריאה הראשונה , ממים ורוח ואש ועפר, כן נברא האדם בדברי האלוקים מדם ולחה וממרה אדומה וממרה שחורה”. (ספר הרפואות של אסף הרופא).
חכמי הרפואה היהודית הכירו היטב את המבנה האנטומי והפיזיולוגי של גוף האדם, התפיסה הבסיסית ברפואה היהודית היא שרוב רובו של גוף האדם מורכב מנוזלים, הנוזלים שבגוף האדם נבדלים האחד מהשני לפי איכותם השונה , חם ויבש – יסוד האש, חם ולח – יסוד האוויר, קר ויבש – יסוד העפר , קר ולח – יסוד המים, האיכות הספציפית של נוזלי הגוף משייך אותם לאחד מארבעת היסודות ומגדירה את תפקידם בגוף ושייכותם לאיבר מסוים, הדם לכבד וללב, המרה הירוקה לכיס המרה , הליחה הלבנה לריאות ולמוח. בהתאם למצב ארבע האיכויות בכל איבר ניתן יהיה לזהות מצבים של חולשת איברים (קור) או פעילות יתר (חום) מצבים של חולי כמו עודף לחות בריאות היוצרים חסימה בדרכי הנשימה וכ”ו.
“המזג הוא הערך והיחס של ארבעת האיכויות ראשונות יחד הנולדות מהרכבת היסודות כדי לעשות פעילותיו ביושר”(ספר אוצר החיים של רבי יעקוב בן יצחק צהלון).
המזג הטבעי הוא מושג בסיסי בהבנת גוף האדם ברפואה היהודית . המזג הטבעי הוא מכלול התכונות הפיזיולוגיות המולדות המאפשרות את התפקוד התקין של כל האיברים והסינרגיה התקינה בניהם היוצרת סביבה פנימית מאוזנת ,המאפשרת את קיום החיים האנושיים. המרכיבים שבמזג הם : החום הטבעי, הלחות השורשית, והיחסים בין ארבע הליחות הכלליות שבכל איבר ואיבר , שלושת המרכיבים האלה יחדיו יוצרים ארבעה מזגים (טיפוסים) בבני אדם המגדירים את תכונותיהם הייחודיות .
ארבעת היסודות – ארבע הליחות – ארבעת המזגים
“ודע שטבעו ומזגו (של האדם) הוא על שני פנים. האחד מי שהוא דמי רצה לאומר שגוברת בו האדומה שבטבע חם ולח. והשני מי שגוברת בו הירוקה שטבעה חם ויבש ומהם בעלי ליחה לבנה לפי שגוברת בהם הליחה הלבנה שטבע קר ולח ומהם בעלי שחורה כי גוברת עליהם השחורה שטבע קר ויבש.” ברפואה היהודית קיימים ארבעה טיפוסים כללים בבני האדם בהתאם ליחסים בין ארבעה היסודות והדומיננטיות של אחת מארבעת הליחות אצל כל אחד מהם . הטיפוס מכונה מזג , וכל מזג יש לו שייכות לליחה מסוימת וממנה נגזרות התכונות של המזגים באדם.
1- מזג דמי , התכונות שבו הוא שהדם דומיננטי בגוף ובנפש והם בחינת יסוד האוויר .
2- מזג מרה ירוקה שבה, תכונות המרה הירוקה דומיננטית בגוף ובנפש והיא בחינת יסוד האש.
3- מזג מרה שחורה שבה ,תכונות המרה השחורה דומיננטית בגוף ובנפש והיא בבחינת יסוד העפר.
4- מזג הלבנה שבה ,תכונות הליחה הלבנה דומיננטית בגופם ובנפשם והיא בחינת יסוד מים. בכל אחד מארבעת המזגים יש תת-חלוקות בהתאם ליחסים בין ארבעה האיכויות. ארבעת המזגים מהווים מודל אבחון למגוון מצבים שונים ,בהתאם לשייכות למזג מסוים ניתן יהיה לדעת את היכולת של הגוף להזין ולהתמיר רכיבים חיוניים לקיום הגוף ולפנות המותרות (הרעלים) מחוץ לגוף, היכולת להתגבר על מחלות, נטיות גנטיות, אופן ההתבטאות של המחלה בגוף, תכונות אופי ורגשיות.
אבחנת המחלות – מזג מאוזן ואל מזג
“מזג בצדק (מאוזן) הוא מזג בערך לפעילות הצריכות לגוף עד שחום הגוף עם שהוא ימשול לא יעדיף יותר מידי צרכו אלא כראוי לעשות מעשיו וגם אם ישתנה ולאחר יחזור לטבעו...” (ספר אוצר החיים של רבי יעקוב צהלון). אבחנת מחלות ברפואה היהודית מתחלק לשלושה שלבים . השלב הראשון הוא האבחנה בין שני מצבים בגוף האדם , בין המצב התקין המכונה המזג טבעי (המאוזן) והמצב הלא תקין יציאה ממזג הטבעי, חוסר האיזון נקרא אל-מזג . השלב השני באבחנה הוא לבדוק את סוג האל-מזג לפי ארבע האיכויות ,חם קר, לח ויבש של האיברים והשלב השלישי באבחון הוא לזהות את אל-מזג ברמת ארבע הליחות.
השורש הרוחני של המחלות – ארבעת היסודות הרוחניים וארבע הליחות
“ונמצא כי גוף האדם הנוצר מארבעה היסודות התחתונים ,הנה הם כלולים מטוב ורע. וגוף האדם נוצר מן הטוב שבארבעה יסודות – אש, רוח, מים, עפר, אמנם מן הרע שבהם נוצרו בגוף ארבעה מרות שהם הלבנה, והשחורה, והאדומה, והירוקה, כאשר תתגבר איזה מהם מבחינת הרע שבהן על בחינת הטוב שבהן באים חלאים ונגעים על האדם ואם תתגבר ביותר תמית לגוף האדם”.
(מבוא שערים – שערי קדושה פרק א לרבי חיים ויטאל זצ”ל).
רבי חיים ויטאל זצ”ל תלמידו הבכיר של האר”י הקדוש ומי שזכה לכתוב את כל התורות של האר”י עסק ברפואה וגם רקח תרופות על פי תורת הסוד . פרופסור זוהר עמר הוציא לאור את ספר רפואה מעשית לרבי חיים של זצ”ל- (מומלץ לעיין בספר ולהתרשם מאופן הרכבת התרופות בהתאם לתפיסה של תורת הסוד). רבי חיים ויטאל זצ”ל מסביר בספר מבוא שערים שער הקדושה מה הוא השורש הרוחני של המחלות ואת הקשר הרוחני בין ארבעת היסודות לארבע הליחות . מה שחשוב להבין מהקטע שלפנינו הוא שהרפואה היהודית (כמו תורת הקבלה) רואה בכל דבר גלוי השתלשלות של גורם נסתר ומה שרואים בעיניים זה התוצאה השטחית של התופעה פנימית. מהעקרון הקבלי הזה שלכל דבר גלוי יש שורש רוחני נסתר ונעלה ממנו ,תתפתח הגישה הטיפולית המאפיינת את הרפואה היהודית החותרת לחפש אחרי הסיבה ושורש הבעיה ,היוצרת את התסמין הגלוי של המחלה, ולא להסתפק בטיפול סימפטומטי כפי שנהוג ברפואה המערבית הקונבנציונלית
הסיבה הפיזיולוגית למחלות : העדר איזון בין ארבע הליחות – אל-מזג.
“וכן מצאנו בספרי הקדמונים ובספר שם בן נוח , אשר נתן לו אביו: יסודי בניין הגוף ארבעה המה, על תכונת היסודות הראשונים והממוסכים (ממוזגים), לצאתם ממשקלם (לצאת מאיזון) : אש ורוח ועפר ומים, ומסיכה (איזון) ארבעה : חם וקר ולח ויבש.
ומפני ארבע סבות היסודות האלה יתגרו החלאים , כי המה מערבים הגוף ומרווים אותו ופרים ורבים אותו, ומפרידים בגוף כל אחד ואחד בגבול ממשלתו…”
הבנה הבסיסית של פתולוגיות (מחלות) ברפואה היהודית היא שהסביבה הפנימית של הגוף היא היוצרת או מונעת מחלה ,המחלה היא התוצאה ולא הסיבה ,מצב זה הנקרא אל-מזג.
התובנה שהכול תלוי בסביבה הפנימית של הגוף יצרה גישה טיפולית המכונה שמירת הבריאות או רפואה מונעת, האומרת שהמיקוד של כל טיפול רפואי הוא בסיבה שהוא האדם ולא בתוצאה המחלה
תפקיד ארבע הליחות הכלליות הוא לקיים את גוף האדם, לכן מצבי בריאות וחולי יהיו תלויים באיזון ובאיכות של ארבע הליחות. אם ננסה להבין במושגים של הרפואה המערבית מה המשמעות של הליחות נוכל להגדיר אותם ככלל המרכיבים הפיזיולוגים והביוכימיים היוצרים את כל התהליכים המטבוליים המאפשרים את שמירת הסביבה הפנימית הנצרכת לקיום גוף האדם .
אסף הרופא מתאר אותם בלשון מיוחדת “מערבים את הגוף ומרווים אותו“, זה כולל תהליכים רגנרטיביים של חידוש ותחלופה של תאים ורקמות “ומפרים מרווים אותו“. כל אחת מארבע הליחות הכלליות נמצאות בגוף האדם בכמויות וביחסים מוגדרים ומדויקים “ומפרידים בגוף כל אחד ואחד בגבול ממשלתו…”, כאשר היחסים של ארבע הליחות הכלליות מופרים והן יוצאות מהאיזון המולד ,האיכויות הטבעיות של האבירים משתנות וכתוצאה מזה נוצרות ליחות רעילות המתחילות להצטבר באיברים ,והגוף לא מצליח לפנות אותם נוצרת סביבה פנימית מזיקה שממנה תתפתח המחלה
לסיכום
שורשיה הרוחניים של הרפואה היהודית מופעים בספר התקופות המיוחס לאדם הראשון ובספר היצירה המיוחס לאברהם אבינו.יסודותיה המעשיים של הרפואה היהודית נכתבו בספר הרפואות המיוחס לנוח והוא עבר מדור לדור עד בית ראשון . בסוף בית ראשון נגנז ספר הרפואות בידי המלך חזקיהו. יש לציין שבמקורות היהודים כתוב שחכמי רפואות הגויים העתיקו מספר זה ואף מצוין חכמי הרפואה ההודית והיונית .מאז חלקים בודדים מהספר נשתמרו ,חלקם קובצו בספר הרפואות של אסף הרופא, ארבעת היסודות הם התבנית הבסיסית של הרפואה היהודית, מארבעת היסודות התפתחו: תורת ארבע האיכויות, תורת ארבע הליחות ותורת ארבעת המזגים, גוף בנפש הם יחידה אחת בלתי נפרדת , הבנת הסינרגיה בניהם חשובה לכל אבחנה שנרצה לעשות.
הסביבה הפנימית יוצרת מחלה לכן ביסוד כל טיפול המטרה היא לחזק את כוחות הגוף כדי שיאזן את הסביבה הפנימית ויוכל להתגבר על המחלה.
הרפואה היהודית על אף היותה רפואה מקיפה כמו יתר הרפואות המסורתיות היא במהותה רפואה מונעת , החותרת “להקדים תרופה למכה”.
.
הערות ומראה מקום
1 ספר חכמוני של רבי שבתי דונולו זצ”ל עמ’ 19. 2 ספר היצירה השלם , משנה מ”ה עמ’ 113 פירוש הראב”ד. 3 ספר חכמוני. עמ’ 25- 39 -40- 41 – 42 . 4 ספר מעשה טוביה של רבי טוביה הכהן ממץ. חלק חמישי יסודי עולם פרק ראשון עמ’ עא . 5 הקדמה לספר הרפואות של אסף בן ברכיהו פרופסור זיסמן מונטנר עמ’ 156 ו 157. 6 ספר שבילי אמונה של רבי מאיר אלדבי זצ”ל נתיב רביעי עמ’ מג עמודה ד,עמ’ מד עמודה א-ב. 7 מבוא לספר אסף הרופא פרופסור זיסמן מונטנר עמ’ 154 . 8 ספר מעשה טוביה – חלק עולם קטן פרק ב עמ’ סו עמודה ב- ג ו ד. 9 מבוא לספר אסף הרופא פרופסור זיסמן מונטנר עמ 147 . 10 ספר היצירה השלם, משנה מ”ג עמ’ 110 פרוש הרמב”ן והראב”ד, משנה מ”ד עמ’ 112 פירוש הרמב”ן והראב”ד . 11 ספר מאמרים המלוקטים אדמו”ר הרי”ץ- מאמר טעמה כי טוב סחרה- יו”ד שבט תש”ט . 12 Greek medicine- David Osborne 13 ספר היסודות של רבי יצחק בן שלמה עמ’ יא. 14 ספר אוצר החיים של רבי יעקוב בן יצחק צהלון , ספר חמישי עמ’ כט עמודה ב-ג. 15 רפואה מעשית לרבי חיים ויטאל , מרפא בארץ ישראל וסביבותיה, הוצאת המדור לתולדות הרפואה אוניברסיטת בר-אילן ירושלים תשס”ז.
אוריאל ארי גורפינקל
נטורופת הרבליסט קליני וחוקר הרפואה היהודית .
המרכז ללימוד הרפואה היהודית .
נייד- 0587840770
