תוספי מזון – למה? מאת ד”ר לוסי סלע

לפני שנצלול לעומק סוגיית תוספי המזון, מספר נקודות למחשבה: בשנים האחרונות חלה החמרה בעוצמה, כמות ותכיפות של מחלות כרוניות ,אלרגיות ומחלות הקשורות למערכת החיסון. הולכות ומתרבות ההשערות כי לתוספי המזון יש קשר להחמרה זו.

תרחיש ידוע ומוכר: קונה תמים שולח יד למוצר צבעוני ויפה, לעיתים אפילו מוצר השוכן במדפי מחלקת מזון בריאות, הופך לתומו את המוצר כדי לקרוא פירוט רכיביו – ואז מתגלה לעיניו רשימה ארוכה של שמות, מספרים, אותיות – חומרים המוספים למזון למען מטרות מסוימות, חומרים שאת רובם אינו מכיר ושמותיהם אינם אומרים לו דבר.

כ – 3000 (! כן, נכון, 3000) חומרים שונים מוכנסים למוצרי המזון למטרות שונות:

1. שימור והארכת חיי המדף

2. שיפור המרקם – עיבוי, המגוון, אחידות

3. שיפור הצורה והצבע

4. מניעת חמצון השמנים

5. העלאת הערך התזונתי

6. שיפור אפיה ותפיחה

7. המתקה

8. שיפור הטעם

הוספת חומרים שונים למזון ידועה מזה דורות רבים. אבותינו נהגו להמליח בשר כדי לשמרו, להוסיף צמחים ותבלינים לטעם, לשמר פירות על ידי הוספת סוכר, לכבוש ירקות ולהחמיצם. בעשורים האחרונים התפתחה זו לתעשייה של ממש. עד 1958 לא היה פיקוח רשמי על חומרים המוספים למזון. ב – 1958 נוצרה רשימת ה GRAS (Generally Recommended As Safe) רשימת חומרים המותרים לשימוש במזון. בטיחותם נבדקת על ידי ניסויים בבעלי חיים לקביעת ערך מותר באכילה – NEL (No Effect Level). הרשימה תופחת משנה לשנה והצריכה הממוצעת שלהם בעולם המערבי היא כ – 5 ק”ג לשנה לנפש (ללא מלח וסוכר).

במדינות השוק המשותף מקבלים כל התוספים המותרים את הסימון Eולאחריו מספר המוצר, אך ברור שהמספרים לא אומרים מאומה לצרכן הממוצע. יש לזכור גם שאפילו אם הוכחה בטיחותו של תוסף מסוים, הרי שאין מידע לגבי ההשפעה המצטברת של מספר תוספים לאורך זמן. הכימיקלים הללו אינם מזון והם מעמיסים על מערכות הפינוי של הגוף, על הכבד ועל הכליות.

המיותרים ביותר וגם המזיקים ביותר הם צבעי המאכל. הם נועדו למטרה אחת בלבד – משיכת עיניו של הקונה. הצרכנים הגדולים ביותר שלהם הם ילדים ולהם נגרם הנזק הרב ביותר מצריכתם, בשל משקל גופם הנמוך וצריכה יחסית גבוהה. ראוי לציין כאן, כי יש קבוצה גדולה של צבעי מאכל טבעיים שאינם גורמים נזק ועדיף לצרוך מוצרים המכילים אותם. אלו הם צבעים המופקים ממקורות צמחיים בתהליך עדין: כורכומין – E100, צבע צהוב-כתום המופק מכורכום, קרוטן – E160A, צבע צהוב-כתום המופק מגזר, E162 Beetroot, צבע אדום-סגול המופק מסלק, אנטוציאניניםE162 – צבע אדום וסגול המופק משזיפים ודובדבנים, זעפרן – E120 צבע אדום המופק מאבקנים ו- כלורופיל – E140, E141, שצבעו ירוק.

צבעי מאכל סינטטיים

ההמלצה הטובה ביותר היא פשוט להמנע מהם. לגבי מספר מצבים רפואיים ישנן הוכחות מוצקות הקושרות אותם עם צריכת צבעים כאלו: אסטמה, פריחה, הפרעות קשב וריכוז ואסטמה של העור (אטופיק דרמטיטיס). לדוגמא – הצבע הצהוב טרטרזין (E102) הוא צבע נפוץ ביותר, למרות שצרכנים רבים מגלים אליו רגישות גבוהה. רגישות זו קיימת בעיקר אצל הרגישים לאספירין. גם הטרטרזין וגם האספירין מעורבים בעיכוב אנזימתי מסויים הגורם להתקפי אסטמה ופריחות. ב – 1975 פרסם רופא ילדים אמריקאי בשם בנז’מין פין – גולד את ספרו “מדוע הילד שלך הוא היפר – אקטיבי”, בספרו מתאר דר’ פין גולד את השפעת תוספי המזון ובעיקר צבעי המאכל המלאכותיים, על הפרעות התנהגותיות בילדים ושיפור תופעות של קשב וריכוז (ADD, ADHD) על ידי סילוקם והתפריט.

אז מה עושים?

עדיף כמובן לצרוך מוצרים טבעיים ונטולי תוספי מזון. למען אלו שצריכים מוצרים מעובדים (רובנו לצערנו) מובאת כאן רשימה של תוספי מזון שרצוי לא לצרוך אותם (להסתכל על התווית בעיון):

· ניטריטים – חומר משמר המוסף לנקניקים ונקניקיות, המעניק בנוסף גם צבע אדום לבשר. מוכר כחומר מסרטן וגורם מעכב בהובלת חמצן לכדוריות הדם.

· E102טרטרזין – אותו צבע צהוב שהוזכר קודם ואסור לרגישים לאספירין ובעלי הפרעות קשב וריכוז.

· E110 – YELLOW SUNSET – צבע צהוב. נחשד כמסרטן.

· E122 – צבע אדום. נחשד כמסרטן

· E123 – צבע אדום – סגול. נחשד כאלרגן וכמסרטן.

· E124 – צבע אדום. חשוד כמסרטן.

· E129 – צבע אדום. חשוד כמסרטן.

· E131 – צבע כחול. עלול לגרום להפרעות עצביות. חשוד כמסרטן.

· E132 – צבע כחול כהה. חשוד כמסרטן.

· מונוסודיום גלוטמט – מוסף לאבקות מרק, אוכל סיני ותבלינים בתור משפר טעם. גורם לרגישויות וכאבי ראש אצל רבים (תסמונות המסעדה הסינית).

· מעכבי חימצון – חומרים המוספים למזון כדי למנוע מהשומנים מלהתחמצן ולהתעפש. הפעולה רצויה, אך יש לשים לב לצרוך מוצרים בהם נוגד החמצון הוא ויטמין E ולהמנע ממזונות המכילים BHA ו- BHT.

· רצוי להימנע ממוצרים המכילים ממתיקים מלאכותיים כגון אספרטיים, ציקלמט וסכרין.

כל הנזכר בכתבה זו הוא רק טיפה בים. כאמור, יש בשוק כ – 3000 תוספי מזון המוכנסים למזונות מוכנים לסוגיהם וכמובן שלא נוכל למנות כאן את כולם. המטרה היא לעורר מודעות צרכנית ולתת מעט כלים לקנייה נבונה. עוד כדאי לציין, שניתן להמיר תוספים מזיקים במזיקים פחות: להמיר מצבעי מאכל מלאכותיים בטבעיים, להמיר אנטיאוקסידנטים בויטמין E ועוד. רק לחץ צרכני מאסיבי יכול לחולל שינוי כזה. תעשיית התוספים היא תעשיית ענק וכדי להוציא תוסף מסויים מרשימת ה – GRAS צריך לעבור כברת דרך מתישה. רק צרכנות נבונה יכולה לעשות זאת.

ולסיום, מספר תוספים ששניתן להשתמש בהם בבית:

· במקום ממתיק מלאכותי – סטיביה (מופק מצמח הסטיביה).

· במקום מעבה או מסמיך – שיבולת שועל, קמח סויה.

· במקום משפר טעם – סלרי (שורש).

· במקום תוספת צבע לתבשיל – תבלינים, מיץ סלק, חתיכות פרי.

· במקום אנטיאוקסידנט – ויטמין E,מיץ לימון.

· במקום מונע השחמה – מיץ לימון.

· במקום טעם שוקולד – אבקת חרובים.

בל נשכח שעולם הצומח מוסיף לנו צבעים וטעמים רבים ומגוונים, כאלו שהתעשייה מנסה לחקות. בואו נתרכז במקור ונדלג על החיקויים.