חלב-הזהב הלבן-האמנם? – מאת ד”ר לוסי סלע

לקראת חג השבועות אנו מרבים לשמוע על נפלאות החלב ומוצריו.

מכנים אותו “הזהב הלבן”, ארגוני הבריאות ממליצים בחום על צריכה של לפחות 3 מוצרי חלב ליום לבריאות מיטבית ובעיקר כמקור עיקרי לסידן האחראי על בריאות העצם. ובכן, הוא אכן מזון משובח עתיר חומרים מזינים-חלבון, סידן, אשלגן, מגנזיום, ויטמינים מסיסי שומן (A, D, K) והמסיסים במים מקבוצת B.

בל נשכח שהחלב נועד, מטבע בריאתו, לשמש מקור הזנה בלעדי ליונקים מרגע לידתם ועד שהם מסוגלים לעכל מזון מוצק המתאים להם. אין ספק שהוא חיוני לעגל הנולד במשקל לידה של כ 35 ק”ג וגדל בקצב של למעלה מ-1 ק”ג ליום עד היותו עלם חמודות בן שנה, במשקל 350 ק”ג (פר בוגר יכול להגיע למשקל של 700 ק”ג ומעלה). בהגיעו למצב בו הוא מסוגל לאכול בכוחו עצמו הוא נגמל ותנובת החלב של אימו פוסקת.

האם כל הטוב הזה טוב גם לנו? הבה נתבונן במספר עובדות פחות נעימות:

בעיות בעיכול

עקב אי סבילות ללקטוז (סוכר החלב), קרוב ל75% מאוכלוסית העולם לוקים בתסמונת זו עקב אי פעילות של האנזים לקטאז האחראי על פירוק הלקטוז. התסמונת מתבטאת בגזים, נפיחויות, כאבי בטן ושאר מרעין בישין – הנעלמים עם הסרת החלב מהתפריט.

אלרגיות

חלק לא מבוטל באוכלוסיה סובל מאלדגיה לקזאין (חלבון החלב) המתבטאת בהפרעות במערכת הנשימה, אסטמה, ליחה, פריחות בעור, כאבי ראש ועוד. יש הרואים בצריכת החלב המוגברת של העשורים האחרונים את הסיבה העיקרית לעליה בשכיחות התקפי האסטמה בילדים.

עלייה בדלקתיות

כיום אין הפרה רועה באחו, אלא מואבסת בתערובות מוכנות, המכילות בין היתר אומגה 6, חומצת שומן חיונית, התורמת לעליית מדד הדלקתיות בגוף.

אקנה

חלב גורם לייצר עודף שומן המוביל לסתימת נקבוביות בעור ומכאן קצרה הדרך להיווצרות אקנה, דלקות בעור ותורם להיווצרות קרקע פורה לחיידקים. מחקרים מצאו כי בני נוער שצרכו יותר מוצרי חלב היו מועדים יותר להתפרצות אקנה והסרתם של אילו מהתפריט שיפרו בהרבה את מצב עורם.

חלב וסוכרת

למרות שהאינדקס הגליקמי של החלב נמוך, הוא גורם לעליה ברמת האינסולין אצל הצרכן (אינסולין הוא הורמון אנבולי ופעילות זו דרושה להתפתחותו המהירה של העגל) אך אנו איננו עגלים ועליה ברמת האינסולין עלולה לגרום במשך הזמן לעמידות לאינסולין ומכאן קצרה הדרך להתפתחות סכרת מסוג 2.

אין קשר בין חלב לצפיפות העצם

חלב מגן על בריאות העצם ותורם להעלאת צפיפותה-האמנם? מחקרים אפידמיולוגיים מוכיחים ששיעורי האוסטיאופורוזיס (ירידה בצפיפות עצם כתוצאה מבריחת סידן) גבוהים יותר במדינות בהן צריכת החלב גבוהה ונמוכים באלה בהן צריכתו נמוכה-לדוגמא סין, אוקינאאוה, אפריקה הן דוגמאות לצריכה נמוכה ושיעורי אוסטיאופורוזיס נמוכים.

חלב וסרטן

קיימים מחקרים הקושרים צריכתו עם עליית תחלואה בסרטן תלוי הורמונים-ערמונית בגברים, שחלות ושד בנשים. לדוגמא- מחקר שנערך באוניברסיטת הרווארד מצא סיכון גבוה ב34% לחלות בסרטן הערמונית אצל גברים שצרכו לפחות 2.5 מוצרי חלב ביום בהשוואה לכאילו שצרכו פחות מחצי מוצר ליום. חלב מכיל באופן טבעי הורמונים אנבוליים (תורמים לבניה) החיוניים להתפתחות המהירה של העגל בשלבי חייו העיקריים-למשל ההורמון IGF-1 שצריכה שלו -לפי מחקרים-עלולה לעודד התפתחות תאים סרטניים. בנוסף מכיל החלב באופן טבעי הורמוני מין. הפרה המניקה מייצרת באופן טבעי חלב בהלימה לכמות הדרושה לעגל והפסיקו לינוק-עקב הגיעו לבגרות-מפסיק ייצור החלב עד להמלטה הבאה.

כדי להגביר את תנובת החלב מוזרעת הפרה לעיתים תכופות כדי שתמליט ותספק חלב-לפי הצורך הכלכלי של בעליה. בנוסף העגל מופרד מאימו עם הלידה כדי שהחלב ינותב לצריכת האדם ומבוצעת בפרה חליבה יתרה מלאכותית להגברת התפוקה. כלומר חלב הפרה מכיל הורמונים לאורך כל שנות חייה שכן היא נמצאת במסלול מוכתב מראש של הזרעה-המלטה-חליבה

לסיכום

חלב אולי טוב אך אפשר גם בלעדיו. נייר עמדה שהוצג על ידי אוניברסיטת הרווארד ופורסם בעיתון הרפואי JAMA בשנת 2013, קובע חד משמעית שהחסרונות של צריכת החלב עולים על יתרונותיה וניתן להשיג את רכיבי התזונה המשובחים שלו ממקורות אחרים.

ואכן עולם הצומח מספק לנו תחליפים ראויים בשפע: חלב אורז, חלב שקדים, חלב קוקוס, שיבולת שועל. סויה ומוצריה מספקים תחליפי חלב, מעדנים וגבינות.

אך אל לנו להחליף טעות בטעות-רבים מהתחליפים מכילים כמויות סוכר, משמרים, חומרים מסמיכים ,צבעי מאכל, חומרי טעם וריח ושאר מרעין בישין.

לכן יש לקרוא היטב את התויות שעל האריזה. אם הרשימה מכילה רכיבים לא מוכרים, סוכר באחד המקומות הראשונים ובכלל ארוכה ובלתי מובנת-אין לצרוך. עדיפות עליונה למוצרים בעלי מינימום מרכיבים.

חג שבועות שמח לכולנו