הטיפול בגינת צמחי התבלין והמרפא – מאת אלומה גלזר דותן

שנת השמיטה חלפה עברה ועם בוא הסתיו, המורגש כבר באוויר, זה הזמן לשנס מותניים ולצאת לגינת צמחי התבלין, המרפא והריח שלנו ולחדש אותה. עונות המעבר בארץ, הסתיו והאביב, הן העונות המתאימות ביותר לחידוש הגינה.

הצלחתו של כל גידול צמחים מתחילה בהכנת קרקע טובה. בשטח שבו אין גינה קיימת, מתחילים בהכשרת השטח – ניקוי מאבנים, עשבים שוטים. לאחר-מכן יש לאוורר את הקרקע עם קלשון או מעדר, עד לעומק של כ-30 ס”מ, לצורך גידול צמחים עשבוניים ובני שיח קטנים, ולעומק 50—100 ס”מ, לצורך גידול צמחים גדולים יותר – שיחים או עצים. לאחר אוורור הקרקע מוסיפים דשונת (קומפוסט) ביד נדיבה, ומשקים עד לרוויה. יש לוודא שהמים מתנקזים היטב מן הקרקע לאחר ההשקיה – כאשר המים מחלחלים אל הקרקע תוך כשעתיים ולא נקווים על פני השטח.

בגינה קיימת מומלץ לנקות את השטח שבין הצמחים, להרחיק עשבים שוטים המפריעים לרווחתם של הצמחים שלנו, לפזר דשונת ביד נדיבה סביב בית השורשים של הצמחים, ואחר כך להשקות עד לרוויה, במידה ולא יורד גשם.

בגינה הקיימת, זמן זה מתאים לאיסוף חומר צמחי למטרות ייבוש ושימור לצורך שימוש בשלב מאוחר יותר ולגיזום של הצמחים, שיאפשר להם צמיחה טובה, בעונה זו לפני בוא החורף. את הגיזום או האיסוף מבצעים בעזרת מזמרה או סכין חדה באופן שלא ייפצע את הצמח. את החומר הצמחי מייבשים במקום מוצל ומאוורר.

כאמור, עונה זו מתאימה ביותר לחידוש הגינה. אנחנו יכולים לבחור לגדל כל צמח שנפשנו חפצה בו ואשר מתאים לתנאי האקלים של האזור בו ממוקמת גינתנו. בבואנו לבחור את הצמח, מה עלינו לדעת?

ראשית נבחר את הצמח לפי מטרת השימוש בו ובאיזה חלקי צמח משתמשים.

אחר-כך עלינו לאסוף מידע על הצמח: האם מדובר בצמח עשבוני או מעוצה ומהו קוטר הנוף הסופי הצפוי, על-מנת לדעת באיזה מרחק ממנו ניתן לגדל צמחים אחרים.

מהן דרישות האור של הצמח. האם ניתן לגדלו בתנאי שמש מלאה, דהיינו חשיפה לקרינת השמש במשך מרבית שעות היום, או שנחוצות לו מספר שעות צל ביום – הצללה חלקית. תנאי האור תלויים בכיוון אליו פונה הגינה, ובנוכחות עצים, קירות או גורמים מצלים אחרים בסביבה.

מהן דרישות המים של הצמח? האם הוא זקוק להשקיה תדירה, בינונית, או שהוא חסכן במים. בתנאי הגידול של הארץ יש חשיבות לבחירת צמחים בעלי דרישות מים צנועות לצורך החיסכון במים. צמחים כאלה גם עמידים בתנאי שמש מלאה ורבים מהם הם ממוצא א”י או ים-תיכוני.

צמחים מומלצים לגידול בעונה זו:

עשבי תיבול שאנו משתמשים בעלוותם הטרייה בלבד. מומלצים לגידול בערוגה של מספר צמחים מכל מין, בתנאי שמש מלאה עד הצללה חלקית, כאשר השקיה תהיה בחורף רק בעת הצורך:
בן חרדל מצוי – “ארגולה”, בצל הגינה – זנים חורפיים, גד השדה – “כוסברה”, טוריים צרי עלים – “רוקט”, כרפס ריחני – “סלרי”, מינים שונים של נענה אותם כדאי לגדל בחלקה נפרדת או באדנית, פטרוסילית הגינה – “פטרוזיליה”, שבת ריחני – “שמיר”, שחליים תרבותיים.

צמחים חסכנים במים מתאימים לגידול בשמש מלאה: אזוב מצוי – “זעתר”, אזוביון רפואי (בינוני) – “לוונדר”, דם המכבים האיטלקי – “צמח הקארי”, הדס מצוי, זוטה לבנה, לענה שיחנית – “שיבא”, מרוה, ער אציל – “עלי דפנה”, פיגם – “רוטה”, פלרגון חריף – “גרניום” או “אוטרה”, צתרה, רוזמרין רפואי.

צמחים להשקיה סדירה: אזובית פשוטה – “אורגנו”, אזובית תרבותית – “מיורם”, בת קורנית פשוטה – “תימין” או “קורנית”, ליפיה לימונית – “לואיזה”, מליסה רפואית, רב-זקן לימוני – “עשב לימון”.

קבוצה נוספת המומלצת לעונה זו היא של צמחי נוי המשמשים גם למאכל ולמרפא:

אכילאה אלף העלה: עשבוני, רב-שנתי, לשמש מלאה והשקיה סדירה. משתמשים בחליטת העלים למרפא.
אשולציה קליפורנית: עונתי חורפי, משתמשים בנוף הצמח לחליטה מרגיעה יעילה לנדודי שינה.
בבונג דו-דוני – “קמומיל”: עונתי חורפי, משתמשים בחליטה של הפריחה. לצמח כושר חיטוי מעולה והשפעה מרגיעה.
בן חרצית ריחני: עשבוני רב-שנתי, גבוה, לשמש מלאה והשקיה סדירה. משתמשים בחליטת העלים להקלה ומניעה של כאבי ראש ומיגרנות.
כובע הנזיר הגדול: עונתי חורפי. משתמשים בעלים ובפרחים בעיקר למאכל.
כרכום הגינה: צמח פקעת קטן, פורח במהלך החורף בפרחים קטנים בגוון לילכי. צלקות הפרחים משמשות לתיבול. זהו תבלין ה”זעפרן” הידוע.
סיגל ריחני: עשבוני קטן, רב-שנתי, פריחה סגולה יפה וריחנית בחורף, מתפשט על-ידי שלוחות. משתמשים בכל חלקי הצמח כצמח אנטי דלקתי ולטיפול בעור.
סיגל תלת-גוני – “אמנון ותמר”: עונתי חורפי. פריחה בגוונים רבים ומגוונים. השימוש בדומה לסיגל הריחני.
ציפורני חתול תרבותיים: עונתי חורפי, פורח בקרקפות גדולות בגוון צהוב או כתום. משתמשים בפריחה לחליטה אנטי-דלקתית או לטיפול חיצוני בעור לטיפול בכל סוגי פגעי העור.