בשעה טובה התחדשנו בשנה חדשה, שנת ה’תשע”ה (5775). במניין השנים זוהי שנה שביעית לשמיטת האדמה בארץ ישראל. “ושש שנים תזרע את ארצך ואספת את תבואתך. והשביעית תשמטנה ונטשת ואכלו אביוני עמך ויתרם תאכל חית השדה, כן תעשה לכרמך לזיתך” (שמות, כ”ג י’-י”א).
ובכן מהי שנת שמיטה ומה משמעותה? שנת שמיטה היא שבת לאדמה. כשם שיום השבת הוא יום מנוחה במניין ימות השבוע, שנת השמיטה היא שנת מנוחה לאדמה, לאפשר לה להתחדש, שנת מנוחה לחקלאי ולגנן, ולצידה גם ציווי חברתי “ואכלו אביוני עמך” על-ידי הפקרת היבול בשנה זו.
כיצד נטפל בגינת צמחי התבלין והמרפא שלנו בשנה זו?
ראשית, במהלך שנת השמיטה אנחנו מחויבים לשמירה על גינה שכבר קיימת. אמנם אין לעבד את האדמה, לקלטר ולזבל, אך מאידך אנחנו מחויבים לשמור על הקיים, בעיקר על ידי השקית הצמחים בעת הצורך. יחד עם זאת אין לבצע גיזום של הצמחים, אלא אם כן הצמח מפריע לרווחת בני הבית ומהווה מטרד, כגון צמחים המפריעים למעבר או שבצמיחה בלתי מבוקרת הצמחים יכולים לגרום לסיכון כלשהו.
צמחי התבלין והמרפא שלנו ממשיכים לתת מיבולם גם במהלך שנת השמיטה. לצורך שימוש שוטף, לבישול, לסלט או לחליטה ניתן לבצע קטיף מן הצמחים לצורך שימוש מיידי, אך לא לצורכי ייבוש ושימור. יבול הצמחים הוא הפקר בשנה זו.
אין לשתול צמחים חדשים באדמת הגינה בשנה זו, אך כן ניתן לגדל צמחים במצע מנותק מהאדמה ותחת קורת גג. לפיכך גידול צמחים חדשים בעציצים בפרגולה מרוצפת בגינה או על מרפסת עם גג הוא בהחלט אפשרי.
גינה אנכית
כיצד מגדלים במכלים?
בעיקרון כל מכל שיש לו פתחי ניקוז בתחתית וגודלו תואם את גודל הצמח הגדל בו מתאים למטרה זו. ניתן להשתמש בעציצי חרס, פלסטיק, מתכת או כל מכל שאנחנו יכולים להפוך לעציץ במקום להשליכו לאשפה. כמצע שתילה מומלץ להשתמש במצעי הגידול שניתן לרכוש במשתלה הקרובה.
גינת צמחי תבלין בבקבוקים
השקיית הצמחים הגדלים במכל נעשית כאשר פני מצע השתילה מתייבשים. תדירות ההשקיה במכל גבוהה יותר מאשר בעת הגידול בקרקע ותלויה רבות במקום בו עומד המכל מבחינת החשיפה לשמש.
ניתן לגדל במכל כל צמח, מקטן, כמו בבונג או סטיביה, ועד גדול, כמו “אלו-ורה”, סמבוק ואפילו זית. במיוחד מומלץ לגדל במכלים צמחים המתפשטים על-ידי קנה-שורש או שלוחות, לא רק בשנת שמיטה, צמחים כדוגמת הנענע, סיגל ריחני, אכילאה אלף העלה, כורכום ועוד.
אכילאה אלף העלה גדלה באדנית
במכל גידול גדול ניתן ליצור צירופים של מספר צמחים, כאשר אז עלינו להתאים בראש ובראשונה את הצמחים מבחינת דרישות המים שלהם – לשלב צמחים שהשקייתם תדירה האחד ליד השני ולא לגדל צמח חסכן במים לצד צמח הדורש השקיה תדירה. לדוגמא – לגדל יחד עשבי תיבול כמו “פטרוזיליה” וכרפס, אשולציה קליפורניה וסיגל “אמנון ותמר” צמחים עונתיים חורפיים, מרווה ופיגם, שני צמחים חסכנים במים.
כמו-כן צריך להתאים את דרישות האור של הצמחים – להבחין בין צמחים היכולים לגדול בתנאי שמש מלאה לצמחים הדורשים הצללה חלקית. ולבסוף לא פחות חשוב להתאים את גודל הצמחים הגדלים במכל כך שלא יהיו שם צמחים שישתלטו על המכל כולו ולא יאפשרו לצמחם אחרים להתפתח, כמו רוזמרין ולצידו בבונג.
ערוגת תבלינים במֵכל עץ גדול
עוד על נושא הגידול במכלים, ובכלל על גידול צמחי תבלין ומרפא, הכולל תיאור מפורט של עשרות צמחים, בספר “אל גינת המרפא”, שיצא בימים אלה לאור במהדורה דיגיטלית.
אלומה גלזר דותן M.Scמוסמכת בבוטניקה חקלאית, תזונאית קלינית טבעית, מטפלת בצמחי מרפא ומוסמכת לטיפול בפרחי באך. עוסקת רבות גם בהיבט של גידול צמחי תבלין ומרפא.פועלת בעיקר בירושלים והסביבה.אמצעי התקשרות: alumagd@gmail.comwww.metaplim.co.il/aluma02-5361107, 0523495404 |