כניסה לחברים
סגירה

כניסה לחברים רשומים



פרופ' זהרה יניב בכרך

פרופ' זהרה יניב בכרך (הגדל)

כל כך הרבה שנים שהיא מלאת עשייה מרובה, עונה לי לטלפון בעודה כותבת את תקציר הרצאתה על ההיסטוריה של הקנאביס לכנס בינלאומי גדול שייערך באפריל בישראל. בסוף השיחה, ולא כפי שנהוג, שאלתי לגילה וגיליתי שהאישה הנמרצת איתה אני משוחחת, חגגה השנה את יום הולדתה השמונים. הלוואי שבגילי היו לי כל כך הרבה אנרגיות...

פורסם ב- 1/2/18. ראיון ועריכה: יעל דונגי.

זהרה, נולדה בתל אביב, גרה בה עד היום. נשואה, אם לשתי בנות, וסבתא לשישה נכדים.

איפה התחילה הדרך שלך אל עולם הצמחים?

שירתתי בנח"ל, כחלק משרותי הייתי אחראית על הנוי בעין רדיאן (לימים נקרא קיבוץ יטבתה). במסגרת תפקידי, דאגתי להביא צמחים למדבר, שיהיה ירוק וצבעוני, והתאהבתי בצמחים. אמי הייתה רופאת שיניים ורצתה מאוד שאלך ללמוד ואמשיך את המסורת. כשהשתחררתי, אמנם התקבלתי לביה"ס לרפואה, אבל אמרתי לאמי שאני מעדיפה ללמוד בוטניקה. התואר הראשון והשני שלי עסקו בביוכימיה של הצמח. בסיום התואר השני נסעתי לניו-יורק ועשיתי שם את הדוקטורט. עבדתי על פיגמנט צמחי מיוחד הנקרא "פיטוכרום", ומופעל בצמח ע"י אור אדום ואור אינפרה-אדום, מה שמאפשר "משחק" עם נביטת הזרעים בעגבניות למשל - לזרז או לעכב את הנביטה. עבודתי התרכזה בעיקר בפיגמנט זה ובהשפעתו על שלבים שונים של הצמח.

בארה"ב פגשתי את בעלי הראשון, התחתנו ונולדו לנו שתי בנות. היום אני נשואה בשנית מזה 20 שנה, לפרופ' בכרך, גם הוא מדען – פרופ' לביולוגיה מולקולרית.

אחרי סיום לימודי התחלתי לעבוד לא רחוק משם, במכון לחקר הצמח - Institute Boyce Thompson שנמצא ביונקרס. המכון נוסד על ידי אדם פרטי עשיר מאוד מאריזונה, שם היו בבעלותו מכרות מינרלים. הוא רצה לעשות משהו לטובת האנושות, ולכן ייסד מוסד מחקר שמטרתו הייתה לחקור צמחים לתועלת האדם. לאחר 10 שנים שעבדתי שם, המוסד כולו עבר לאוניברסיטת קורנל. בשלב זה, החלטנו לחזור ארצה.

כשחיינו שם, אהבתי מאוד לבקר בגן הבוטני בברונקס, שם הכרתי בוטנאי שלימד קורס על צמחי מרפא. השתתפתי בקורס והתאהבתי בנושא בצורה עמוקה מאוד. הוא נעזר גם בספרו של ההרבליסט הידוע בן המאה הראשונה דיוסקורידיס, בעותק שהיה בגן משנת 500 לספירה! זה הרשים אותי מאוד, אחד הדברים שאני ממש אוהבת הוא ספרים עתיקים על צמחי מרפא. ויש לי אוסף רציני מאוד.

אז לאן פנית כשהגעתם לישראל?

כשחזרנו ארצה, לאחר חמש עשרה שנה בארה"ב, זה היה בשנת השלושים למדינה, והיה לי מזל גדול. בשנה זו רצו מאוד להחזיר אקדמאים ישראלים מחו"ל, לעבודה בארץ. הגשתי בקשה למכון וולקני, שם בדיוק נפתחה המחלקה לצמחי מרפא. ראש המחלקה- דן פלביץ', היה אגרונום, יחד איתו עבד גנטיקאי ואני הצעתי את עצמי כביוכימאית של המחלקה. ככה התחלנו.

המחקר החשוב הראשון שערכנו במחלקה הצעירה לצמחי מרפא באותן השנים, היה הסקר האתנובוטאני של צמחיית הבר של ארץ-ישראל. פרופ' דן פלביץ' ז"ל ואני, קיבלנו בזמנו פנייה מהמועצה הלאומית למחקר ופיתוח, וערכנו את הסקר שבעקבותיו התפרסם הספר "צמחי המרפא של ארץ ישראל". נסים קריספיל לקח חלק פעיל וליווה את הסקר לאורך כל הדרך.

היום אני גמלאית פעילה, אמנם לא מנהלת מעבדה, אך עוזרת ביעוץ ובהרצאות. מזה למעלה מעשור אני מעבירה קורס על צמחי מרפא בבית הספר לרוקחות בירושלים ובבית הספר לתזונה ברחובות.

לאחרונה התחלתי להרצות גם בביה"ס "אסכולות", במסגרת האוניברסיטה הפתוחה. במסגרת זו, אני מעבירה הרצאות וקורסים לקהל משתתפים מבוגר. אני נהנית מאוד לראות אנשים בגיל כזה שמתעניינים ורוצים לדעת.

לאחרונה התחלתי תפקיד חדש כעורכת ראשית, יחד עם חוקרת נוספת ממכון וולקני של Israel Journal Of Plant Sciences, עיתון למדעי הצמח, המביא מאמרים מכל העולם. מדובר בעבודה מרובה ואתגרית, אני מקווה שאצלח אותה.

נדמה לי שכתבת כמה ספרים נוספים, נכון?

כן, בעבר יצאו כמה ספרים ולאחרונה יצאו עוד כמה באנגלית: Handbook of Medicinal Plants שערכתי יחד עם בעלי, פרופ' אוריאל בכרך. לספר יש שלושה חלקים: חלק אחד של אתנובוטניקה, חלק שני של טכנולוגיות שונות במחקר של צמחי מרפא וחלק שלישי העוסק במחלות שונות וטיפולן בעזרת צמחים.

ספר נוסף שפורסם לא מזמן, הוא: Medicinal and Aromatic Plants In The Middle East,  הספר נערך בשיתוף פעולה עם פרופ' נתיב דודאי. בספר הזה בחרנו בעיקר צמחים שפותחו והם בעלי ערך חקלאי וכלכלי כמו: רימון, אתרוג, גת, סירה קוצנית וכו'.

יש ספר נוסף על הפרק, שיעסוק באתנובוטניקה של צמחי ישראל.

מדהים אותי לשמוע כמה השפעה יש לך על התחום הזה ולא נראה שאת מתכוונת לעצור בקרוב...

כן, האהבה שלי לתחום הזה היא גדולה מאוד (מספרת בצחוק נבוך מעט).

זה מתבטא גם בשייכות הרבה שאני חשה לעמותה שלנו, עמותת עיל"ם, אותה אני מלווה מאז הווסדה. אני, יחד עם חבריי הנאמנים מתחילת הדרך, כמו מינה פארן ופרץ גן, ועוד (לא נותנת רשימה סופית - נא לא להעלב...). מקווים מאד לראות את העמותה מתרחבת ומגיעה לעוד ועוד קהלים במדינה. אני מקווה שבעזרת הכנסים שלנו והפעילויות הנוספות נרחיב את העניין שיש בנושא ונעניק את הידע שיש בידנו לקהל המעוניין.

 

ספרי על חוויה מיוחדת במיוחד ממהלך הדרך...

בשנת 2001 נסענו לשבתון בשנגחאי, סין למשך חצי שנה, שם הוזמנתי לעבוד באוניברסיטה ל materia medica  העוסקת בעיקר בכימיה של חומרי טבע. הבאתי איתי כחמישים דוגמאות של צמחים טחונים, על מנת לנסות לברר בעזרתם, מה הם מכילים ומה התועלת בהם. מלבד אנליזה, הם יכלו לערוך בדיקה ביולוגית, בעזרת מכשור מתקדם. מצאנו מספר צמחים עם פוטנציאל מעניין אבל התהליך לא נמשך משם.

בכל אופן, היה לי מאוד מעניין בסין משום שהזדמן לי ללמוד מעט רפואה סינית מרופא סיני. הוא העביר לי שיעורים והצטרפתי אליו לטיפולים בחולים. בסין הרופאים מקבלים כסף על כל פציינט שנשאר בריא. היה מאוד מעניין ללמוד את הדיאגנוזה, מדידות דופק, אבחנת לשון וכו'. לא נכנסתי לזה לעומק ברמה טיפולית אבל רציתי להבין מה זה אומר. מה שהכי הרשים אותי היה בקרת האיכות של הצמחים שם, רמת הבקרה הייתה מאוד גבוהה.

חשבת פעם ללכת לכיוון התחום הטיפולי בצמחי מרפא?

לא, זה בהחלט מאוד מעניין אותי, אך עם זאת בעיקר מפחיד אותי. צריך ללמוד המון כדי להיות מטפל מקצועי.  אם הייתי רוצה לעסוק בתחום הזה, הייתי צריכה להתחיל קריירה חדשה...

ידוע לי שאת עוסקת הרבה בתחום הרפואה העממית ובהיסטוריה, למה דווקא הנושא הזה?

ההיסטוריה ממש מרתקת אותי, אני נמשכת לחקור את הדברים העתיקים כי יש בהם המון נשמה. ממש מתחילת דרכי בעולם צמחי המרפא, מאז הביקורים בגן הבוטני בניו-יורק, נמשכתי לתחום הזה. ההיסטוריה העתיקה מתייחסת רבות גם למאגיה, נושא שמעניין אותי מאוד בפני עצמו.

מה התכנונים שלך להמשך?

אני רוצה להמשיך להיות חלק מהעשייה של צמחי המרפא בארץ. מקווה שהעמותה שלנו תעזור בעידוד העשייה הזו! משמח אותי לראות את ההתלהבות הגדולה והעניין שיש סביב הנושא בימים אלו. בעיניי, חשוב מאוד גם לשמור על איזון ולא להיות קיצוניים. קיימים היום טרנדים רבים הדוגלים בצריכה בלעדית של צמח מסויים ולדעתי הקיצוניות הזו היא לא נכונה.

יש צמח מסוים שאת אוהבת במיוחד?

במסגרת עבודתי המרובה עם הצמח מרווה מרושתת, בניסיון למצוא מקור צמחי לאומגה 3, יצא לי להתחבר לצמח מאוד. בסופו של דבר, פרופ' נתיב דודאי ואני פיתחנו פטנט על המרווה המרושתת כמקור לאומגה 3 צמחי.

באופן אישי אני מחוברת מאוד גם לכורכום וג'ינג'ר.

 

משמח לשמוע שאת מלאת אמביציה ותשוקה לתחום לאחר כל השנים האלה, מאחלת לך שימשיך ככה!

 

עבור לתוכן העמוד