כניסה לחברים
סגירה

כניסה לחברים רשומים



השימוש הקליני בצמחי המדבר - לענת יהודה - מאת גידי גור

השימוש הקליני בצמחי המדבר - לענת יהודה - מאת גידי גור (הגדל)

 

לענת יהודה | Artemisia judaica | بعثران

משפחה בוטנית: מורכבים

 

לענת יהודה נפוצה במדבר סיני, בעיקר ממרכזו ועד צפונו, ובהמשך לחופה הצפוני של מצרים. בארצנו, נוכל למצוא את הצמח לעיתים רחוקות באפיקי נחל פארן בנגב ולעיתים בנקודות תפוצה בודדות בהר הנגב. מספר מגדלים במערב הנגב ובצפונו מגדלים את הלענה בהצלחה.

בכל ממלכה שולטים מלך ומלכה, ולענת יהודה ולענת המדבר הן ללא ספק מלכות המדבר. הראשונה מולכת בסיני ובצפון מצרים, בעוד השניה שולטת בנוף המקומי בצפון הנגב ובמדבר יהודה, ובחלקים נרחבים מהמדבריות במזרח התיכון.

לענת יהודה היא צמח מאוד ריחני; חלק חשוב מפעילותה נובע מהמרכיב האתרי שלה, שבאופן מסורתי נהוג בשימוש חיצוני וכן בבליעה / חליטה.

במהלך שנות עבודתי בסין, נחשפתי לשימוש קליני בסוגי לענות שונות ולהבדל מהותי בין לענה אחת לשניה: ישנן לענות קרות, יש חמות, יש רעילות יותר ויש רעילות פחות; המפגש הזה עורר בי סקרנות רבה להבנה לא רק של ההבדל המהותי בין מינים שונים - לענת המדבר ולענת יהודה; אלא אף להבדלים שנובעים ממקומות הקטיף של הצמח.

לענת יהודה היא הלענה המקומית היחידה שזכתה להיכנס לרשימת משרד הבריאות של צמחים המותרים לשיווק כצמחי המאכל.

 

בתמונה: סיור לימודי בנחל פארן (ניסים קריספיל, גידי גור)

איסוף:

יש להקפיד על איסוף אחראי ולא משמיד במהלך חודשי האביב, מומלץ בזמן פריחת הצמח. את הצמח יש לייבש בצל ולקצוץ לפני השימוש.

שימוש מסורתי:

בצפון אפריקה, הצמח נחשב מרכזי בטיפול במערכת העיכול, ולטיפול בתולעים בפרט (ניסים קריספיל, ״ילקוט הצמחים״). המנגנון החיסוני שמשפעל הצמח לטיפול בתולעים ידוע ומוכר. בנוסף לטיפול בתולעים, השימוש בצמח לטיפול במיחושי בטן על סוגיהם ושלשולים ידוע ומקובל זמן רב, לרוב בצורת חליטה.

שמוש מעניין למניעת מלריה בצמחי הלענה בפרט - המוכר גם בצמחים נוגדי תולעים נוספים – מוזכר במסעות חוקרים במאה ה-18. כאשר חצו את הירדן בצפון ים המלח, נהגו לטחוב שקיק עם הצמח לאף כדי למנוע עקיצות והידבקות במלריה, וכן לשאת שקיק עם הצמח על הבגד. השימוש בצמח בצפון ים המלח (שאינו מקום גידולו הטבעי) מאשר את הסחר בצמח זה בשווקי התבלינים באותה תקופה, ומעיד על חשיבותו.

מחקר:

לענת יהודה נחקרה בעיקר במצרים במסגרות אקדמאיות שונות, בהן נצפתה יכולת נוגדת דלקת ונוגדת חמצון. מחקר לא רב מצוי אודות הצמח, על אף השימוש האינטנסיבי בו.

הכנסתו של הצמח לרשימת צמחי המאכל בארץ נועדה, בין היתר, לקדם מחקר על הצמח.

קליניקה וניסיון:

במהלך שהותי עם בני שבט העזזמה במרחבי פארן, נחשפתי לידע השמור עמם מבני שבטם בחצי האי סיני ולשימוש בלענת יהודה לטיפול בתופעות הבאות:

מחלות חום עם אופי בקטריאלי או אפידמי; מחלות דרכי עיכול, ובעיקר שלשול ותולעים; חולשה כללית ומחלות לב; שימוש חיצוני כמחטא ומקדם החלמת פצעים.

ברמה הקלינית ומהמחקר המצוי, ניתן להסיק שלענת יהודה בעלת איכות אדפטוגנית, אנטי אנפלמטורית, אנטי אמטי (כן - הוא נוגד בחילות), אנטלמינטיק (נגד תולעים ופרזיטים).

את היישום הקליני של הממצאים האלו, אנו מבצעים בקליניקות מעל לעשור במגוון צורות:

מינון הצמח בחליטה: 3-9 גרם.

חליטה מתאימה לטיפול במצבי התקררות, תולעים ותופעות נוספות במערכת העיכול, גם כצמח בודד. בטוחה לשימוש לילדים.

אופן שימוש: יש לחלוט את המינון הנבחר במשך 5-10 דקות ולשתות כוס עד שתיים ביום.

 

הרכבים:

פורמולה לטיפול בהתקררות

לענת יהודה (Artemisia judaica) - 6 גרם

לענת המדבר - 6 גרם

אזובית המדבר - 3 גרם

אופן השימוש: שתיית כוס חליטה, פעמיים עד 3 פעמים ביום.

 

פורמולה לטיפול בתולעים

זרעי שבר לבן - גרם אחד (רעיל מאוד!)

לענת יהודה - 9 גרם

 

פורמולה לטיפול בשלשולים

געדה מפושקת - 3 גרם

בבונג - 3 גרם

לענת יהודה- 3 גרם

 

פורמולה לטיפול בחולשת לב, חיוורון, הזעה מרובה

רכיבים:

1 קילו סמנה (חמאת כבשים מכבשים במרעה בלבד ללא תוספת מחמצות)

כ-100 גרם לענת יהודה (Artemisia judaica)

 

אופן ההכנה:

בתוך סיר על כירה, ממיסים את החמאה לכדי נוזל, לתוכו מכניסים שקית בד שמכילה את הצמח. מבשלים את לענת יהודה בתוך החמאה עד לקבלת מרקם וטעם דומיננטי.

מוציאים את השקית, מערבבים לאט את החמאה וסוגרים את האש. מוזגים את החמאה הנוזלית לכלי קיבול ומאחסנים עד להתקשות.

אופן הנטילה: כפית ביום בארוחת בוקר.

* מרשם זה יפה גם לאנשים הנוטים להתקרר לעיתים קרובות בחודשי החורף.

 

החלמת פצעים מזוהמים

ל-100 גרם שומן כבש או בסיס משחתי (שמן צמחי בכבישה קרה), יש להוסיף 20 גרם אבקת לענת יהודה (Artemisia judaica), טחונה דק.

אופן השימוש: למרוח על הפצע ולהחליף חבישה פעמיים ביום.

 

אונקולוגיה

בתחום זה, מחקר הצמח בחיתוליו והפרסומים מעטים. שימוש בצמח הטחון בבליעה או בסירופים (אבל לא בבישול קצר) מציג שיפור קליני בטיפול במחלות המטואונקולגיות. בטיפול במיאלומה נפוצה (Multiple myeloma), נצפתה השפעה על שרשראות קאפה (kappa) ולמבדה (lambada). בטיפול בלוקימיה לימפוציטית כרונית (CLL), הודגם וויסות קליני שהתבטא בעליית נויטרופילים והורדת לימפוציטים.

ללא ספק, פעילותו של הצמח בחיזוק מערכת החיסון ומנגנונים אדפטוגנים מועצמת במרשם משולב.

בקליניקה, אני נוהג לשלבו בסירופים ביחס של 30 גרם לליטר סירופ, כאשר לרוב הבישול יימשך 30 דקות. בבישול זה איני מעוניין בשמירה על החומר האתרי, אלא בחומרים פעילים אחרים אשר מראים השפעה מסויימת על דיכוי מח העצם והשפעה מהירה על טיפול בטחול (בעיקר על טחול מוגדל).

השימוש במקרים אלו הוא לרוב בשילוב עם הצמחים בלוטה גלונית, קזוח עקום וגעדה מפושקת.

מתוך נסיוני הקליני, שילוב של פואת הצבעים ולענת יהודה שולטים יפה בהאטת שרשראות למבדה במיאלומה נפוצה. כאשר יש הרס של העצם בעמוד השדרה בפרט, השילוב יעיל לעצירת כאב ללא שימוש בתרופות ממשפחת האופיאטים.

 

לסיכום - לענת יהודה, כמו לענת המדבר, הינה צמח מרפא חשוב מאוד, עם יכולות שילוב נרחבות מאוד במרשם צמחי המרפא. מתאים לשימוש בכל צורות הנטילה ובעל פוטנציאל נרחב למחקר.

איסוף הצמח מוגבל מהיותו מצוי בעיקר בשמורת טבע, ניתן לרכוש צמח מגידול תרבותי.

 

בתמונה: לענת יהודה יבשה, קטיף אביב, נחל פארן.

 

 

 
 

גידי גור L.Ac, MSc

בוגר אוניברסיטת בייגין ברפואה פנימית והתמחות באימונולוגיה לתואר שני באוניברסיטת ז'ה זיאנג, מורה דרך ורועה צאן. 

אמצעי התקשרות:

077-2028100

gidi@moavmedic.com

 

 

המידע המובא כאן הוא על דעת הכותב בלבד. אין העמותה לצמחי מרפא (עיל"ם) אחראית לתוכן המאמר. שימוש בצמחים או במוצרים אחרים מחייב במקרים מסוימים שיקול דעת רפואי, ועל כן יש להיוועץ במומחה מתאים. העמותה הישראלית לצמחי מרפא ועורכי תוכן האתר אינם אחראים לכל מקרה של שימוש בלתי מבוקר, או בלתי מקצועי במידע ו/או בצמחים הנזכרים.

עבור לתוכן העמוד