כניסה לחברים
סגירה

כניסה לחברים רשומים



Gugulu, גוגולו, Commiphora mukul

Gugulu, גוגולו, Commiphora mukul (הגדל)

מאת: מינה פארן Ph.D

       

שם בוטני: Commiphora mukul

שם נפוץ: Gugulu

שם עברי: גוגולו

 

משפחה: בושמיים Burseraceae

 

חלקי צמח בשימוש: שרף

 

תאור בוטני

עץ קטן שמוצאו מהודו. הוא גדל באזורים חצי יבשים ברג'אסטן, גוז'ארט וקרנטקה. קליפת הגזע שלו אפורה ומתקלפת בקלות. מתחתה מצויה קליפת הגזע הפנימית יותר שגם היא מתקלפת.

השרף מצוי בתוך צנורות בקליפה הפנימית הרכה של העץ. הוא נקרא בהודו guggulu או guggul. מפיקים אותו על ידי חתכים מעגליים בגזע. השרף מופרש כנוזל בצבע צהוב בהיר, ריחני מאד, שנעשה מוצק במהירות  ומתקבלים גושים בצבע חום- זהב או אדום- חום. השרף המיובש הוא מר וריחני.

זהו שיח בגובה 1-4 מ'. הגבעולים והענפים קוצניים, מכוסים בדונג. קליפת הגזע אפורה, מתקלפת ומתעגלת. העלים קטנים, הפירות הם ענבות. הם מאדימים כשהם מבשילים (1). הענפים והגבעולים מכילים  oleo-gum resin המופק מהם על ידי כל שעושים חתכים בגזע ובענפים. האוליאורזין יוצא בטיפות.

האוליאורזין הטרי הוא צהוב בהיר והופך לחום. הוא מעט דביק. כשמוסיפים לו מים חמים הוא הופך לאמולסיה חלבית. הריח ארומטי אופייני וטעמו מר (1).

 

שימוש ברפואה המסורתית

בכתבי האיור-ודה שנכתבו 1000 ו-600 שנה לפני הספירה מתואר העץ והשרף שמפיקים ממנו. מתוארים סוגים שונים של השרף.

נאמר על הגוגולו שהוא מרחיק את המחלה במהירות של צבי הבורח כשהוא רואה סוס. הוא מומלץ לאנשים האוכלים מזון שמן ומתוק, ומרבים באכילת בשר, כדי למנוע חסימות של כלי הדם ולסייע להורדת משקל.

בנוסף המליצו על הגולגולו כאנטי דלקתי, מסייע לאיחוי שברים, לטיפול במחלות לב וכלי דם ולבעיות בעיכול השומנים. השימוש העיקרי שעשו בגוגולו באיור-ודה היה טיפול בדלקות מפרקים.

רק ב-1964 התחיל המחקר הכימי והקליני של הצמח. הוא נעשה בהתחלה על ארנבות, והוכיחו ירידה ברמה של כולסטרול וטריגליצרידים, ירידה במשקל והגנה מפני טרשת עורקים. המחקר הראשוני עודד מחקרים נוספים, וב-1988 הוציאה חברת  Sabinsa לשוק את התכשיר הנקרא גוגוליפיד, והיא שיווקה אותו לשוק האמריקאי. גוגוליפיד הוא תכשיר מכויל, המכיל 2.5% של guggulsterone E&Z. הוא נמכר בצורת אבקה או קפסולות.

 

רכיבים פעילים

תערובת של שרפים, שמן נדיף (1.2-1.45%) וגומי הנמס במים. הגומי מורכב מגלקטוז, ארבינוז ומתיל- חומצה גלוקורונית (2).

השרף הוא oleogum resin. המרכיבים העיקריים של השמן הנדיף הם המונוטרפן myrcene והדיטרפן camphorene.

השרף מכיל את הדיטרפן cembrene A ו-mukulol, הליגננים sesamin  ו- guggullignan I&II ותרכובות סטרואידיות שהחשובות שבהן הן guggulsterone-Z  ו- guggulsterone-E שהן אחראיות לפעילות של השרף. תרכובות נוספות הן: guggulstero-I, guggulsterol-II, guggulsterol-III, gugglsterol-VI.

סטרולים עד 15%:  guggulsterone I, II, III, IV, V ו- E&Z – guggulsterone (3). גוגולסטרון E ו-Z אופייניים למין C. mukul ומבחינים בינו לבין שאר מיני ה-Commiphora.

 

 

guggulsterones

 

 

 

 

myrcene

 

 

פעילות רפואית

אנטי דלקתי, מסייע להורדת רמת שומנים בדם, מסייע להורדת רמת כולסטרול בדם (4,5).

 

התוויות

להורדת רמת טריגליצרדים וכולסטרול בדם, לטיפול בטרשת עורקים, במחלות שגרוניות, שיעול, דלקת גרון, בסימפטומים של מנופאוזה וכן כ- emmenagoue (6).

רפואה מסורתית: ברפואת האיורודה והסידהא נוהגים להשתמש בשרף לטיפול בשלשול, עייפות, כאב ראש, צהבת  ולשיפור העיכול. בשימוש חיצוני משתמשים בשרף לטיפול בכוויות וכן כדוחה חרקים (6, 7).  

 

מנגנון הפעולה

מעכב ייצור של כולסטרול, מחיש הפרשה של כולסטרול, מאפשר פירוק מהיר של כולסטרול ושל ליפידים אחרים, ממריץ פעילות של בלוטת התירואיד, מגביר רמה של אמינים, כגון, דופמין ונור-אפינפרין.

הרמה הגבוהה ביותר של כולסטרול בגוף מצויה בכבד, בעור , במוח ובמערכת העצבים. כ-50% מהמיילין העוטף סיבי עצב בנוי מכולסטרול.

קרוב ל-50% מהכולסטרול המיוצר כל יום הופך לחומצות מרה ומופרש לכיס המרה. חלק גדול מהכולסטרול המופרש חוזר מהמעי אל הכבד ומשמש לייצור הורמונים סטרואידיים, ויטמין D וקרומים של תאים.

גוגולו מתערב בייצור של הליפופרוטאינים על ידי כך שהוא מעכב אנזים בשלב הביוסינתיזה של כולסטרול.

הוא מעכב את הספיגה של הכולסטרול, חומצות המרה  והשומנים במעי, ומגביר את הפרשתם בצואה.

בנוסף גוגולו מגביר פירוק של LDL.

גוגולו מגביר ייצור של הורמונים בבלוטת התירואיד. הוא גורם לעליה בשני ההורמונים T3 ו-T4. בכך הוא מגביר את חילוף החומרים, מגביר פירוק של פחמימות ושומנים, וגורם לירידה בריכוז השומנים בגוף.

עליה בריכוז של דופמין ונור-אדרנלין הראו בארנבות וקופים.

כאשר נתנו גוגולו לארנבות עם רמה גבוהה של כולסטרול, ראו עליה בריכוז דופמין ונור-אדרנלין וירידה בריכוז כולסטרול.

 

פרמקולוגיה

פעילות נוגדת רמה גבוהה של כולסטרול: הראו ירידה משמעותית  ברמת כולסטרול בדם אצל תרנגולות שקבלו בתזונה שלהן 3.0 ג'  ל-ק"ג שרף של גוגולו ליום במשך 10 ימים, או 2.0 ג' ליום במשך 30 יום (4). בדיקות היסטולוגיות הראו עליה בתפקוד פעילות בלוטת התירואיד אצל החיות (4). הורדת רמת טריגליצרידים בהשפעת מיצוי של השרף נראתה גם בחיות אחרות, כגון, כלבים וקופים (8).

הפעילות הנוגדת רמה גבוהה של כולסטרול וטריגליצרידים מיוחסת ל- E&Z-guggulsterone . המרכיבים האחרים אמנם אינם פועלים כמרכיבים בודדים כמורידי רמת טריגליצרידים וכולסטרול, אבל הם פועלים באופן סינרגיסטי ומגבירים את פעילות השרף (3).

 

פעילות נוגדת דלקת: כמה מחקרים הראו פעילות נוגדת דלקת אצל חיות מעבדה (9, 10).

 

השפעה על פעילות התירואיד: ריכוז של 200 מ"ג ל-ק"ג של אוליאו-גום-רזין שניתן לעכברים במשך 15 יום גרם לייצור מוגבר של T3 ולהגדלת היחס בין T3 ל- T4 (11).

 

ניסויים קליניים

נערך מחקר עם 40 משתתפים עם היפרליפידמיה. 20 משתתפים קבלו 4.5 ג' של האולאורזין ליום בשתי מנות, במשך 16 שבועות. 20 משתתפים היו קבוצת הביקורת והם קבלו פלצבו באותו מינון ובאותה תדירות. בקבוצה שקבלה גוגולו ירדה רמת הכולסטרול בדם ב-21.75%. רמת ה-HDL עלתה ב- 35.8% (12) בהשוואה לקבוצת הביקורת. רמת הטריגליצרידים ירדה ב-27.1%.

 

בניסוי אחר נבדקה ההשפעה ההיפוליפידמית  במיצוי של הגוגולו באתיל אצטט. המיצוי הכיל 4.0 ג' של E&Z- guggulsterones ב-100 ג'. קבוצת הביקורת קבלה ethhyl-p-chlorophenoxyisobutyrate

(EPC) או חומר ניסוי של Ciba. נבדקו 44 משתתפים עם היפרליפידמיה. הם קבלו 500 מ"ג ממיצוי הגוגולו פעמיים ביום, 500 מ"ג של EPC שלוש פעמים ביום או 100 מ"ג מהחומר של Ciba שלוש פעמים ביום, במשך 6-36 שבועות. ריכוז הליפידים הכולל, ריכוז הכולסטרול והטריגליצרידים נבדקו לפני ואחרי הטיפול.

המיצוי של הגוגולו הוריד את רמת הליפידים הכללית ב-34%, רמת הכולסטרול ב-27% ורמת הטריליצרידים ב-29%. הוא היה יעיל או פעיל יותר משני התכשירים האחרים (13).

 

בניסוי נוסף נערכה השוואה בין מיצוי מכויל של הגוגולו באתיל אצטט, מול clofibrate בניסוי קליני שנמשך 75 שבועות (14). נבדקו 51 משתתפים עם היפרליפידמיה. 41 מתוכם טופלו עם 1.5 ג' ממיצוי הגוגולו, ו-10 טופלו עם 2.0 ג' של clofibrate ליום. מיצוי הגוגולו הוריד רמת כולסטרול ב-26.2% וריכוז הטריגליצרידים ב-36.5%. clofibrate הוריד רמת כולסטרול ב-31.3% ורמת טריגליצרידים ב-33.3%.

 

בניסוי שנועד לבדוק בטיחות של שימוש במיצוי באתיל אצטט של הגוגולו, קבלו 21 משתתפים עם היפרליפידמיה 400 מ"ג מהמיצוי שלוש פעמים ביום במשך ארבעה שבועות. לא נמצאה פגיעה בפעילות הכבד, ברמת הסוכר בדם, ברמת האוראה ובתאי הדם. בשלב השני של אותו מחקר קבלו 19 מטופלים עם היפרליפידמיה 500 מ"ג  מאותו מיצוי שלוש פעמים ביום במשך 12 שבועות (15). מעקב שנערך כל ארבעה שבועות הראה שאצל 15 מהמשתתפים היתה ירידה ברמת הכולסטרול (17.5%) והטריגליצרידים (30.3%) כבר אחרי ארבעה שבועות.

 

נבדק שימוש בקפסולות בהשוואה למיצוי נוזלי של הגוגולו. חילקו 75 משתתפים לשלוש קבוצות שבכל קבוצה 25 איש. קבוצה אחת קבלה פלצבו, קבוצה שניה קבלה קפסולות של הגוגולו (16.0 ג') וקבוצה שלישית קבלה מינון זהה של מיצוי של הגוגולו בפטרוליום-אתר. התקבלה ירידה ברמת הכולסטרול  בשתי הקבוצות בהשוואה לקבוצת הביקורת. בקבוצה שקבלה קפסולות של הגוגולו היתה ירידה ממוצעת של 24.2%, ובקבוצה שקבלה מיצוי בפטרוליום-אתר היתה ירידה ממוצעת של 30% (4).

 

מחקרים שבדקו השפעה של הגוגולו על משקל הגוף לא אשרו את הטענה שהוא מסייע לירידה במשקל (16).

 

תופעות לוואי

דווח על שלשול קל, אי שקט. המיצוי של הגוגולו בפטרוליום אתר גרם לקיצור המחזור החודשי והגביר את זרימת הדם בימי המחזור (4).

 

התוויות נגד

במסורת ההודית משתמשים בגוגולו כ- emmenagogue (7). לא נערכו מספיק מחקרים המוכיחים שהוא בטוח לשימוש בהריון. מומלץ לא להשתמש בגוגולו בהריון.

 

מינון

2-4 קפסולות ליום.

הכנות ומינון: ניתן להשתמש באבקה של הגוגולו, או במיצוי באתיל אצטט או בפטרוליום אתר, או בהכנות גאלניות אחרות.

אבקה: 3-4.5 ג' ליום מחולק לפעמיים או שלוש פעמים.

מיצוי בפטרוליום אתר: 500 מ"ג פעמיים או שלוש פעמים ביום.

 

 

מקורות

 

Gummi Gugguli in WHO Monographs Vol. 3, 2007, 169-181.

Hansel R. et al. eds. Hager’s handbook of pharmaceutical practice. Vol. 4, Drugs A-D 5th ed. Berlin, Springer, 1992.

Bajaj AG. Dev S. Guggulu (resin from Commiphora mukul) some new steroidal components and stereochemistry of guggulsterol-1 at C-20 and C-33. Tetrahedron, 1982, 38: 2949-2954.

Studies on guggulu, New Delhi, Central Council for Research in Ayurveda and Siddha, Ministry of Health and Family Welfare, 1989.

Singh RB. Niaz MA. Ghosh S. Hypolipidemic and antioxidant effect of Commiphora mukul as an adjuvant to dietary therapy in patients with hypercholesterolemia. Cardiovascular Drugs and Therapy, 1994, 8: 659-664.

Pandy VN. Malhotra SC. eds. Pharmacological and clinical studies on guggulu (Commiphora wightii) in hyperlipidemia and lipid metabolism. New Delhi Central Council for Research in Ayurveda and Siddha, Ministry of Health and Family Welfare, 1992.

Farnsworth NR. ed. NAPRALERT database. Chicago, IL, University of Illinois at Chicago, 10 January 2001 production (an online database available directly through the University of Illinois at Chicago or through the Scientific and Technical Network of Chemical Abstracts Services).

Dixit VP. et al. Hypolipidemic activity of guggal resin (Commiphora mukul) and garlic (Allium sativum Linn) in dogs (Canis familiaris) and monkeys (Presbytis entellus entellus Dufresne). Biochemistry and Experimental Biology, 1980, 16: 421-424.

Sharma JN. Fharma JN. Comparison of the anti-inflammatory activity of Commiphora mukul (an indigenous drug) with those of phenylbutazone and ibuprofen in experimental arthritis induced by mycobacterial adjuvant. Arzneimittelforschung, 1977, 27; 1455-1457.

Arora RB. et al. Anti-inflammatory studies on a crystalline steroid isolated from Commiphora mukul. Indian Journal of Medical Research, 1972, 60: 929-931.

 Panda S. Kar A. Guggulu (Commiphora mukul) induces triiodothyronine production: possible involvement of lipid peroxidation. Life Science, 1999, 65; 137-141.

Verma SK. Bordia A. Effect of Commiphora mukul (gum guggulu) in patients of hyperlipidemia with special reference to HDL-cholesterol. Indian Journal of Medical Research, 1988, 87: 356-360.

Malhotra SC. Ahuja MMS. Comparative hypolipidaemic effectiveness of gum guggulu (Commiphora mukul) fraction A ethyl-p-chlorophenoxyisobutyrate and Ciba-13437-Su. Indian Journal of Medicinal Research, 1971, 59; 1621-1632.

Malhorta SC. Ahuja MMS. Sundaram KR. Long term clinical studies on the hypolipidaemic effect of Commiphora mukul (guggulu) and clofibrate. Indian Journal of Medical Research, 1977, 65; 390-395.

Agarwal RC. est al. Clinical trial of guggulipid, a new hypolipidemic agent of plant origin in primary hyperlipidemia. Indian Journal of Medical Research, 1986, 84: 626-634.

Kotiyal JP. Singh DS. Bisht DD. Gum guggulu (Commiphora mukul) fraction A in obesity- a double- blind clinical trial. Journal of Research in Ayurveda and Siddha, 1984, 6: 20-35.

 

עבור לתוכן העמוד