כניסה לחברים
סגירה

כניסה לחברים רשומים



טבבויה ורודה, Pink lapacho ,Tabebuia impetiginosa

טבבויה ורודה, Pink lapacho ,Tabebuia impetiginosa (הגדל)

מאת: מינה פארן Ph.D

    

שם בוטני: impetiginosa Tabebuia

שם נפוץ: Pink lapacho

שם עברי: טבבויה ורודה

שמות עממיים: Lapacho, Pau d’arco, Ipe roxo

 

משפחה: ביגנוניים, Bignoniaceae

 

חלקי צמח בשימוש: קליפת הגזע

 

תיאור בוטני

עץ גדול שמוצאו מיערות הגשם של אמריקה הדרומית. אחד  העצים החשובים והנערצים ביותר בברזיל. גובהו כ-30 מ' וקוטר הגזע בחלקו התחתון 2-3 מ'. הסוג Tabebuia כולל כ-100 מינים שפריחתם מרשימה. מגדלים אותם כצמחי נוי בערים בדרום אמריקה. הפריחה שלהם בצבע ורוד, צהוב או לבן.

העץ קשה וחזק ומרבים להשתמש בו לבניית בתים, סירות וכלים שונים.

 

רפואה מסורתית

השבטים האינדיאניים השונים שחיו ביערות הגשם של דרום אמריקה במרחק רב זה מזה השתמשו בצמח לאותן מטרות, במשך מאות שנים. בשבטים רבים השתמשו בענפי העץ להכנת קשתות, וזה המקור לשם Pau d’arco ולשמות עממיים נוספים.

 

לכל אורך האמזונס השתמשו בקליפת הגזע לטיפול באנמיה, דלקת המעי הגס, מלריה, מחלות של דרכי הנשימה, שיעול, שפעת, זיהומים פיטרייתיים, דלקת מפרקים, מחלות שגרוניות, דלקות בדרכי השתן, הכשות נחשים, כוויות, סיפיליס וסרטן.

 

רכיבים פעילים

קינונים, בעיקר anthraquinones

furanonaphthoquinones, lapachones

naphthoquinones

פלבנואידים, חומצה בנזואית, בנזנים.

 

במשך שנים התרכז רוב המחקר בנפתוקינון lapachol. הוא בודד מהצמח בשנת 1882 וסונתז ב-1927. הוציאו עליו פטנט, ובמחקרים רבים השתמשו בו כמרכיב יחיד. הוכיחו שהוא פעיל כאנטי סרטני, אבל היו תופעות לוואי רבות. הוא גרם לבחילות והקאות, לעיכוב של ויטמין K וכתוצאה מכך עיכוב בקרישת הדם ושטפי דם.

מאוחר יותר נחקרו מרכיבים פעילים נוספים, כגון, beta-lapachone, lapachenol ואחרים.

 

 

 

פעילות רפואית

אנטי בקטריאלי, הוכחה פעילות נגד שיגלה, סטרפטוקוקים המוליטיים, סטפילוקוקים, ברוצלה, הליקובקטר פילורי, ומיקובקטריה. עיכוב התקבל על ידי מירתח של קליפת הגזע.

אנטי ויראלי, נוגד וירוסים שונים הגורמים לשפעת, פוליו, הרפס סימפלקס 1 ו-2, .vesicular stomatitis virus

המנגנון הוא כנראה עיכוב במעבר של אלקטרונים במסלול הנשימה, הגורם לעיכוב בייצור אנרגיה, וכן עיכוב של רפליקציה של DNA.

אנטי פטרייתי,  נוגד קנדידה, Aspergillus ועוד פטריות ושמרים נוספים, נוגד טפילים של מלריה, schistosoma וטריפנוזומה, נוגד דלקת ואנטי סרטני.

beta-lapachone וקינונים אחרים מעכבים פעילות של תאים בעור המייצרים קרטין. יתכן שפעילות זו תסייע לטיפול בפסוריאזיס.

פעילות נוגדת סרטן הראו במיצויים מקליפת הגזע ובכמה קינונים מבודדים. הראו עיכוב של סרטן הערמונית, לויקמיה וסרטן הריאות.

 

התוויות

לטיפול בהצטננות, בשפעת, בזיהומים ויראליים ובקטריאליים של דרכי הנשימה, לזיהומים ודלקות בדרכי העיכול, לדלקות כרוניות בדרכי העיכול, למחלות זיהומיות של מערכת הרבייה הזכרית והניקבית, לדלקות וזיהומים של הכליות ודרכי השתן,  לטיפול בזיהומים עם קנדידה בשימוש פנימי וחיצוני, לטיפול באולקוס, הרפס, דלקות חניכיים, אימפטיגו, דלקות של העור, פרונקלוזיס, לטיפול בלויקמיה, מחלת הודג'קינס.

 

פרמקולוגיה של lapachol ו- beta-lapachone

beta-lapachone  הוא קינון, נגזרת של lapachol שהוא naphthoquinone. beta-lapachone מעכב  את האנזים

,DNA-topoisomerase I שהוא אנזים הפורם את הסליל של DNA הדרוש לייצור הכרומוזומים.  בכך הוא מונע רפליקציה של DNA. הכרומוזומים  צריכים להיות  פתוחים כדי שהתא יוכל להשתמש בהם ולקבל את האינפורמציה לייצור חלבונים. Beta-lapachone  קושר את הכרומוזומים ומעכב את ייצור החלבונים. כתוצאה מכך התא מפסיק לגדול.

מנגנון זה יכל להסביר את הפעילות האנטי סרטנית ואנטי ויראלית של ה-Lapacho. הראו עיכוב של סרטן השד, המעי הגס, הערמונית וכן של מלנומה ממאירה.

 

תופעות לוואי

לא התקבלו כאשר השתמשו במירתח או בטינקטורה של הצמח השלם. lapachol מבודד במינון של 100 מ"ג ל-ק"ג גרם להפלה במחקרים עם חולדות.

מינון גבוה שנלקח בבת אחת עלול לגרום לבחילה והקאה.

 

התוויות נגד

הריון, לא נערכו מחקרים על בטיחות השימוש בצמח בהריון.

 

אינטראקציות עם תרופות

לא נמצאו.

 

הכנות ומינון

מירתח: 1.5-3.5 ג', 2-4 פעמים ביום.

ניתן להרתיח 10ג' מקליפת הגזע בתוך 600 מ"ל של מים במשך 15 ד', לסנן ולשתות במשך היום.

חליטה של הצמח אינה יעילה, כי הנפתוקינונים אינם נמסים טוב במים.

טינקטורה: 1:2 ב-45% אלכוהול, 3-7 מ"ל ליום.

 

 

מקורות

 

Park BS. et al. Selective growth-inhibiting effects of compounds identified in Tabebuia impetiginosa inner bark on human intestinal bacteria. J. Agric. Food Chem. 2005, 23: 1152-1157.

Park BS. et al. Antibacterial activity of Tabebuia impetiginosa Martius ex DC (Taheebo) against Helicobacter pylori. J. Ethnopharmacol. 2005. December.

Giuraud P. et al. Comparison of antibacterial and antifungal activities of lapachol and beta-lapachone. Planta Med. 1994, 60: 373-374.

 

Lee JH. et al. Down-regulation of cyclooxygenase-2 and telomerase activity by beta-lapachone in human prostate carcinoma cells. Pharmacol. Res. 2005, 51: 553-560.

Ueda S. et al. Production of antitumor promoting furanonaphthoquinones in Tabebuia avellandae cell cultures. Phytochemistry, 1994, 36: 323-325.

Awale S. et al. Nitric oxide (NO) production inhibitory constituents of Tabebuia avellandae from Brazil. Chem. Pharm. Bull. 2005, 53: 710-713.

Austin FR. Schistosoma mansoni chemoprophylaxis with dietary lapacho. Am. J. Trop. Med. Hyg. 1979, 23: 412-419.

Pinto CN. et al. Chemical  reactivity studies with naphthoquinones from Tabebuia with anti trypanosomal efficacy. Arneimittelforschung. 2000, 50: 1120-1128.

Park BS. et al. Antioxidant activity and characterization of volatile constituents of Taheebo (Tabebuia impetiginosa Marius ex DC). J. Agric. Food Chem. 2003, 51: 295-300.

 

 

 

עבור לתוכן העמוד