כניסה לחברים
סגירה

כניסה לחברים רשומים



Ananas comosus, ברומליין (אננס), Bromelain

Ananas comosus, ברומליין (אננס), Bromelain (הגדל)

תרגום: סיגל קרומר

פיקוח ועריכה: מינה פארן Ph.D, גבי לינק Ph.D

המידע עובד מתוך The Complete German Commission E MonographsTherapeutic Guide to Herbal Medicines. M. Blumenthal, W.R. Busse, A. Goldberg, J. Gruenwald, T. Hall, C.W. Riggins, R.S. Rister (eds.) S. Klein and R.S. Rister (trans.). 1998. Austin: American Botanical Council; Boston: Integrative Medicine Communications.


המונוגרף המקורי מתוך: American Botanical Council 

 

מונוגרף מקצועי של ה-German Commision E באדיבות האגודה הבוטנית האמריקנית (ABC). המונוגרף עובד ונערך מקצועית בידי צוות מתנדבי העמותה הישראלית לצמחי מרפא (עיל"ם), למען הרחבת והעמקת הידע המקצועי בשפה העברית בתחום רפואת צמחי המרפא.

שם לטיני: Ananas comosus
שם בפרמקופיאה: Bromelanium
שם אחר: Pineapple enzyme
שם בעברית: אננס / ברומליין
 
סקירה כללית

ברומלין הוא אנזים מפרק חלבונים שמיוצר משאריות מיץ של גבעול האננס והפרי (בוסר ובשל) משולב עם חומרים ממיסים, כמו אצטון או מתנול, או לאחר סינון1; 2; 3. במשך 25 השנים האחרונות השתמשו בתעשיית המזון באנזימים מפרקי חלבונים שמכילים חומרים פעילים מקבוצת ה-thiol, לצורך ריכוך בשר.2 אנזימים נוספים המכילים קבוצות תיול הם פפאין, המצוי בלטקס של הפאפיה (Carica papaya), ופיצין המצוי בלטקס של התאנה (Ficus species). שימושים נוספים לאנזימים מפרקי חלבונים משמשים בתעשיית העורות, בתעשיית שמן הדגים, לייצור סבונים ולכיווץ בדים.1

באירופה משתמשים באגד שמכיל ברומלין (פטנט רשום) בכדי לאחות פצעים ולסייע בהגלדתם.1 ברומלין משמש גם לטיפול בנפיחות שנוצרה בעקבות ניתוח. Commission E אישר שימוש בברומלין לטיפול בנפיחות לאחר ניתוח, בעיקר נפיחות בסינוסים. יש חוקרים שמטילים ספק באישור זה. הם מעירים שההערכה של Commission E מבוססת על חמישה מחקרים, מתוכם שלושה חיוביים ושניים שליליים, שמובילים להוכחה דו-משמעית באשר ליעילות הטיפול בברומלין.3
 
בבדיקות פרמקולוגיות הראה הברומליין פעילות מעכבת על תהליך צימות טסיות דם, עובדה שמסבירה, לפחות באופן חלקי, את הפעילות האנטי-דלקתית שלו.4 ברומליין יכול להשפיע על פירוק פיברין, גידולים סרטניים, ספיגת תרופות, קרישת דם והגלדת כוויות מדרגה שלישית.4 מחקר נוסף מראה השפעה אנטי-בקטריאלית בטיפול בשלשול5.
 
זמינותו הביולוגית של ברומליין בבני אדם מהווה מכשול לאפשרות לקבוע בוודאות את השפעותיו המרפאות. מכיוון שהחלבונים שבברומליין מתפרקים, בדרך כלל, עוד לפני הספיגה שלהם בקיבה ובמעי, הם כנראה לא ישרדו את מערכת העיכול. בחולדות עומדת רמת ספיגת הברומליין על 50%; אצל בעלי חיים אחרים מצביעות בדיקות על כך שמספר חלבונים מגיעים ללימפה ולזרם הדם.3 מידת הספיגה בבני אדם אינה ידועה. לפי מחקר אחד שנערך בהשתתפות 19 גברים בריאים, נראה שכמות קטנה של ברומלין יכולה לעבור את מערכת העיכול בשלמותה.6
 
המקור לברומלין המסחרי הוא בדרך כלל גבעול צמח האננס.3 ;1 הפירות הבשלים נמכרים כמוצרי מזון. בעבר השתמשו בגבעולים, בפרי ובלטקס.
המסורות הרפואיות של הוואי, יפן וטיוואן, כמו גם תיאורים בני-זמננו, מדווחים על שימוש בלטקס של הפרי לניקוי ולריפוי פצעים וכוויות, להקלה על הפרעות עיכול ולטיפול בסוגי סרטן אחדים.4

תיאור

ברומלין (Bromelain EC 3.4.22.4) הוא תערובת אמיתית של ברומלין A ו-B, האנזימים מפרקי החלבונים של פרי האננס (Ananas comosus L. Merill) ממשפחת Bromeliaceae, במינונים יעילים.
 
רכיבים פעילים
המרכיבים הפעילים של הברומלין הם תערובת של גליקופרוטאינים פשוטים, בדומה לפאפאין.7 הפרי מכיל מונוסכרידים ודיסכרידים מסיסים, חומצות אורגניות וויטמינים.7
 

מחקרים
במספר מחקרים בבעלי חיים נבדקה השפעה של ברומלין על בצקת שנגרמה על ידי חלבון ביצה, carrageen, דקסטרן ושמרים, וכן על בצקת טראומתית ובצקת בריאות כתוצאה מאדרנלין. המחקרים הצביעו על הפחתה בבצקת לאחר שניטלו מינונים גבוהים של ברומלין (נטילה פומית) ובהחדרה לקרום הבטן.
בנטילה פנימית עשוי ברומלין להאריך את השפעתם של פקטורי הקרישה פרותרומבין וזמן הדימום, וכן לגרום עיכוב בצימות התרומבוציטים.
אין נתונים לגבי ספיגת המרכיבים הפעילים בבני אדם לאחר נטילה פומית. קיימים רק נתונים ישנים לגבי רעילות אקוטית וכרונית של המרכיבים. LD50 אצל חולדות, בהזרקה לבטן, הוא 85.2 מ"ג/ק"ג; אצל עכברים - 30-35 מ"ג/ק"ג; אצל ארנבות - גדול מ-20 מ"ג/ק"ג ממשקל הגוף. אין נתונים לגבי מוטגניות וקרצינוגניות. אצל חולדות וארנבות, לא היו השפעות רעילות או טרטוגניות על התפתחות העובר.
 
שימוש

Commission E אישר את השימוש בברומלין במקרים אקוטיים של נפיחות, במיוחד בסינוסים באזור האף (לאחר ניתוח ובמצבי פוסט-טראומה).
בנוסף משולב ברומלין עם מיצויים של אנזימים מהפנקריאס, Trypsin amylase, ו-lipase, והוא מומלץ כטיפול לסימפטומים של הפרעות בעיכול ואי-ספיקה של הפרשת הורמוני כבד אקסוקריניים.7
 
התוויות נגד

רגישות יתר לברומלין.
 
תופעות לוואי

לעתים הפרעות בעיכול, או שלשול. מדי פעם תגובות אלרגיות.
 
שימוש בתקופות ההיריון וההנקה

לא ידועות הגבלות.
 
אינטראקציה עם תרופות אחרות
נטייה מוגברת לדימומים בנטילה יחד עם תרופות מדללות דם ומעכבות צימות טסיות דם. מגביר את רמת האנטיביוטיקה מסוג tetracyclines בפלסמה ובשתן כאשר ניטלת במשלב עם ברומלין.
 
צורת שימוש ומינון

אלא אם כן נאמר אחרת: 80-320 מ"ג, 2-3 פעמים ביום בלקיחה פנימית במשך 8-10 ימים. אם יש צורך, אפשר להאריך את משך הטיפול.
מינון למיצוי מוצק: 80-320 מ"ג ברומליין (200-800 יחידות FIP) ב 2-3 מנות. 
  
 



מקורות


1. Leung, A.Y. and S. Foster. 1996. Encyclopedia of Common Natural Ingredients Used in Food, Drugs and Cosmetics, 2nd ed. New York: John Wiley & Sons, Inc.
 2. Samuelsson, G. 1992. Drugs of Natural Origin: A Textbook of Pharmacognosy. Stockholm: Sweden Pharmaceutical Press.
 3. Schulz, V., R. Hnsel, V.E. Tyler. 1998. Rational Phytotherapy: A Physicians' Guide to Herbal Medicine. New York: Springer.
 4. Taussig, S.J. and S. Batkin. 1988. Bromelain, the enzyme complex of pineapple (Ananas comosus) and its clinical application. An update. J Ethnopharmacol 22(2):191203.
 5. Mynott, T.L., S. Guandalini, F. Raimondi, A. Fasano. 1997. Bromelain prevents secretion caused by Vibrio cholerae and Escherichia coli enterotoxins in rabbit ileum in vitro. Gastroenterol 113(1):175184.
 6. Castell, J.V., G. Friedrich, C.S. Kuhn, G.E. Poppe. 1997. Intestinal absorption of undegraded proteins in men: presence of bromelain in plasma after oral intake. Am J Physiol 273(1 Pt. 1):G139146.
 7. Bruneton, J. 1995. Pharmacognosy, Phytochemistry, Medicinal Plants. Paris: Lavoisier Publishing.

מקורות נוספים

• Baur, X. et al. 1979. Allergic reactions, including asthma, to the pineapple protease bromelain following occupational exposure. Clin Allergy 9(5):443450.
 • Der Marderosian, A. (ed.). 1999. The Review of Natural Products. St. Louis: Facts and Comparisons.
 • Duke, J.A. 1985. Handbook of Medicinal Herbs. Boca Raton: CRC Press.
 • Edenharder, R., K. John, H. Ivo-Boor. 1990. [Antimutagenic activity of vegetable and fruit extracts against in-vitro benzo(a)pyrene] [In German]. Z Gesamte Hyg 36(3):144147.
 • International Commission on Pharmaceutical Enzymes. 1977. Farm Tijdschr Belg 54(85).
 • Lenarcic, B., A. Ritonja, B. Turk, I. Dolenc, V. Turk. 1992. Characterization and structure of pineapple stem inhibitor of cysteine proteinases. Biol Chem Hoppe Seyler 373(7):459464.
 • Lotz-Winter, H. 1990. On the pharmacology of bromelain: an update with special regard to animal studies on dose-dependent effects. Planta Med 56(3):249253.
 • Morton, J.F. 1977. Major Medicinal Plants. Springfield: C.C. Thomas.
 • Reynolds, J.E.F. (ed.). 1989. Martindale: The Extra Pharmacopoeia, 29th ed. London: The Pharmaceutical Press.
 • Rowan, A.D., D.J. Buttle, A.J. Barrett. 1990. The cysteine proteinases of the pineapple plant. Biochem J (266):869875.
 • Stecher, P.G. et al. 1968. The Merck Index: An Encyclopedia of Chemicals and Drugs, 8th ed. Rahway, N.J.: Merck & Co., Inc.
 • Taussig, S.J., J. Szekerczes, S. Batkin. 1985. Inhibition of tumour growth in vitro by bromelain, an extract of the pineapple plant (Ananas comosus). Planta Med (6):538539.
 • Werbach, M. and M. Murray. 1994. Botanical Influences on Illness: A Sourcebook of Clinical Research. Tarzana: Third Line Press.
 

עבור לתוכן העמוד