כניסה לחברים
סגירה

כניסה לחברים רשומים



קוים לתולדות הציור הבוטני בספרי העשבים באירופה עד המאה ה-16- מאת זהרה יניב-בכרך Ph.D

 

 

למאמרים נוספים מאת המחברת הקישו כאן

 

מדע הצמחים, הבוטניקה, נשען יותר מאלפיים שנה על הציור. טכנולוגית הצילום נוצרה ב 1839, אבל רק בסוף המאה ה-19 החל הצילום, בצעד מהוסס, לתפוס את מקום הציור במגדירי הצמחים ובספרי תולדות הטבע למיניהם. ציורים אלה היו אמורים לייצג את הצמח ולמסור אינפורמציה בלבד, אך כפי שנראה, עלו הם, במקרים רבים למעלת אמנות עשירה וגבוהה, שייצגה מבט ומגע עם הטבע, אך הייתה בעלת ערך דקורטיבי בפני עצמו.

 

ספרי העשבים, או כפי שהם נקראים בלועזית, Herbals, הם בעצם ספרים לצמחי-מרפא. אמנות זו, של הריפוי בצמחי מרפא, הייתה קיימת כבר מתחילת תרבות האדם. ידע קדום זה, שנלמד בתחילה בדרך הניסוי והטעיה, עבר כתורה שבע"פ מאב לבנו ומדור לדור עד שהחל להיכתב כתורה שבכתב במקומות שונים בעולם, מבבל ואשור ועד מצרים העתיקה. ספרי עשבים אלה היו מאוירים. אל האיור נלוו תיאורי המחלות והמלצות כיצד להשתמש בצמחים ומהן סגולותיהם הרפואיות.

 

בעבודה זו ברצוני להביא כמה דוגמאות לציורים בספרי עשבים שהפכו לשם דבר באמנות הציור הבוטני של אירופה, והמיצגים גישות אמנותיות שונות לציור הבוטני.

 

על חומרי הרפואה - De Materia medica

ספר נפלא זה נכתב במאה הראשונה לספירה על ידי דיוסקורידס (Dioscorides), שהיה רופא סיציליאני ששרת בצבא יוון בזמנו של ניירון. עותק ביזנטי של הספר, משנת 512 לספירה, שמור עד היום במוזיאון הטבע בווינה והוא מכיל ציורים צבעוניים ומפליאים בריאליזם שלהם. הציורים נעשו על קלף. עותק זה של כתב היד התגלה ב 1562 בקונסטנטינופול, בזמן סולימאן המפואר ונקנה מידיו של רופאו היהודי של הסולטאן. זהו הספר לצמחי מרפא הנחשב ביותר בתקופה העתיקה ושלט בכיפה עד תקופת הרנסנס. הוא הועתק ותורגם לשפות רבות ומצוטט עד היום. הודות לבהירות ולדיוק של הציורים, זוהו כל הצמחים (למעלה מ400 צמחים!) ולכן יש להם לא רק ערך אמנותי אלא גם ערך מדעי. חלק מהציורים שבספר מיוחסים ל Crateuas, אמן והרבליסט יווני בן המאה הראשונה לפני הספירה, שהיה הרופא הראשי של המלך Pontos Mithridates (132-63 לפני הספירה). ציורים אלה הם ציורים בוטנים לכל דבר. הצמח מופיע בהם כתמונת דיוקן, מהשורש ועד ראשו, במיומנות גבוהה מאד, המתארת קפלים, זיפים ושערות. דרגת מיומנות זו לא הייתה קיימת בתקופה הביזנטית. בתקופה זו לא התענינו בנושאים מן הטבע, אלא בנושאים תיאולוגיים ודתיים (Anderson, 1977). יש לציין את ההשפעה השלילית של ההעתקות החוזרות ונשנות על רמת הציורים המופיעים בעותקים המאוחרים. הציורים בעותקים המאוחרים של הספר (עד תקופת הרנסנס ואף לאחריה) הפכו ליותר סכימטיים וסמליים, עד כי בעותקים אלה לא ניתן היה לזהות את הצמחים. Touwaide, 2005)). קרוב לוודאי כי המאיירים של ספרו של דיוסקורידס לא ציירו צמחים חיים, אלא השתמשו בציורים קודמים ( Lack, 2001).

 

 

 

 

תמונתו של דיוסקורידס. מתוך  Wikipedia, the free encyclopedia

 

 

 

 

 

בציור מתואר הצמח מרקולית (Mercurialis). בצד ימין הצמח הזכרי ובצד שמאל הנקבי. ברקע תיאור סגולות הצמח בשפות שונות (לטינית, יוונית, ערבית, ארמית ). דף מתוך העותק הביזנטי של הספר.

 

בהשוואה לעבודה מדויקת זו היו ספרי העשבים של ימי הביניים מגוחכים וילדותיים והצמחים צוירו דמיוניים לחלוטין. אי אפשר היה לזהות את הצמחים, כך שהתועלת המעשית הייתה קטנה מאד.

 

 

 

צמח השבת ((Anethum, מתוך ספר העשבים המיוחס לאפוליאוס (Apuleus). כתב היד המקורי נכתב ב400 לספירה והוא נכחד. כתב היד הנוכחי נמצא בלונדון והוא מיוחס להעתק מ1190-1200. הצייר אינו ידוע. גם הטקסט רווי באמונות הבל ומשקף את תקופתו.

 

ילקוט העשבים של קרארה -Carrara Herbal

זהו אחד מכתבי היד המפוארים ביותר בתולדות הבוטניקה, שאייר צייר מיניאטורות עלום שם בפדובה ב 1400 בקירוב (אוסף אגרטון  Egerton בספרייה הבריטית). צייר זה היה אמן יוצא דופן בגישתו אל הצמח המצויר. הוא תעד את הצמח כפי שנראה אותו פרט בזמן הציור,וכלל עלים קרועים, כתמים וקרעים. הוא גם ערך את הצמחים המצוירים על הדף בצורה אמנותית, בה ממלא הצמח את הדף במחשבה תחילה.

 

 

 

מלפפון ומלון. מתוך ילקוט העשבים של קרארה. פדובה, 1400 בקירוב. גואש על קלף. אוסף אגרטון, הספרייה הבריטית, לונדון.

 

דיוקנים חיים של צמחים -Herbarum vivae eicones

הספר נכתב בשנת 1530, מאת אוטו פון ברונפלס ( (Brunfelsויצא לאור בשטרסבורג. החלק הכתוב בספרו של ברונפלס משמר ידע ימי-ביניימי אופייני. הוא מתרגם את הכתוב בתוך ילקוטי עשבים איטלקיים ונחשב בתולדות מדעי הטבע כראשון האבות הגרמנים של הבוטניקה, אך המהפכה האמנותית בספרו טמונה בציורים: כאן מוצגים חיתוכי עץ עדינים שנעשו לפי ציורים של הנס ויידיץ ((Weiditz. מרביתם של הציורים צוירו תוך התבוננות בצמח. המוציא לאור עמד על כך כי ויידיץ יכין קודם ציור של הצמח בצבעי מים לפני הכנת חיתוך העץ. מטרתו היתה שהמאיירים יוכלו לצבוע ביד את האיורים המודפסים.

 

 

 

 

אוטו ברונפלס (1488-1534)

 

ויידיץ הצטיין במבט חד, ממוקד וקפדן האופייני לציירי הרנסנס. ציוריו נאמנים למציאות וכוללים גם פגמים. הפרטים הקטנים הכוללים קפלי עלים, זיפים ופלומות מתוארים להפליא בחיתוכי העץ העדינים הללו והצמח מופיע דינאמי וחי.

 

 

 

הנס ויידיץ, כלנית. חיתוך עץ מתוך:אוטו ברונפלס, דיוקנים חיים של צמחים. שטרסבורג, 1530.

 

תולדות הצומח של ליאונרד פוקס - Leonard Fuchs: De historia stirpium

באזל, 1542.

ילקוט הצמחים החשוב הזה הודפס ע"י הרופא הגרמני ליאונרד פוקס, האחראי לאיכות הגבוהה של ציורי הצמחים, הנחשבים לטובים ביותר במאה ה-16. הוא שכר שלושה אמנים: אלברכט מאייר, שצייר את הצמחים ממודלים חיים, היינריך פולמאורר, שהעתיק את הציורים אל לוח העץ והחרט וייט רודולף שפקלה, שיצר את הגלופות. בסוף הספר פוקס מזכיר את כולם.

 

 

 

מאייר, (צייר), ה. פולמאורר (מעתיק), ו. ר. שפקלה (חרט). מתוך ל. פוקס תולדות הצומח, באזל 1542

 

לפי עדותו של פוקס עצמו, התמונות מתארות את הצומח לפי אבריו ותכונותיו כשהוא במיטבו. הצמח פרוש על כל חלקיו, ללא צללים, בבהירות מירבית.

 

 

 

דלעת, חיתוך עץ מתוך: ל. פוקס, תולדות הצומח, באזל 1542 (זהו אחד התיאורים הראשונים של דלעת באירופה.)

 

סיכום

אמנות הציור הבוטני, שנועדה עבור ספרי העשבים וצמחי המרפא, אינה ידועה כל כך ואף אינה מוכרת כאמנות, כיוון שקהל היעד היה רופאים, בוטנאים ומשתמשים, והמטרה הייתה תאור הצמחים לשם זיהוי ושימוש. אך כתבי יד אלה משמשים מקור לא אכזב לאיורים מרהיבי עיניים. בעבודה זו נבחרו רק ארבעה ספרים. שניים מהם הופיעו לפני עידן הדפוס ומכילים ציורי יד- ושנים מהם מהמאות ה15 וה 16 ומכילים חיתוכי-עץ. בשני הספרים האחרונים האלה, של ברונפלס ופוקס, ניתנת חשיבות רבה לאמנים, המוזכרים בשמותיהם, ובספרו של פוקס מופיעים גם הדיוקנאות שלהם, בעוד שהאמנים הקדומים יותר הם אנונימיים. בכל ארבעת הספרים הנבחרים עמד הדיוק של תאור הצמח בראש מעיניהם של האמנים והשתלב יפה עם נטיתם האסתטית להראות את הצמח בצורה חיה ונושמת ולהציג אותו במרחב הדף בקומפוזיציה מרהיבה. יש לציין את תקופת ימי-הביניים אשר בה לא הופיע שום ספר מקורי אלא הועתקו ספרים כגון כתביו של דיוסקורידס, איכות האיורים ירדה ואליהם נלוו פרטים דמיוניים שאפיינו את תקופת אמונות ההבל ששלטה בכיפה.

 

זוהי רק טיפה בים מהעושר שמצפה למתעניין בנושא של ציורי העשבים.

 

התמונות באדיבות זהרה יניב-בכרך

 

ביבליוגרפיה נבחרת:

1..Anderson  F.J.. An Illustrated history of the herbals. Columbia University Press. NY. 1977

 

2 Touwaide A.   Healers and Physicians in Ancient and Medieval Mediterranean Cultures. in: Yaniv Z and U. Bachrach, Eds. Handbook of  Medicinal Plants. Haworth press. NY. 2005.

 

3. Lack W.  H. Ein Garten Eden.Taschen press. London. 2001.

 

עבור לתוכן העמוד