כניסה לחברים
סגירה

כניסה לחברים רשומים



קבוצת הצמחים האדפטוגנים - מאת בועז צור

 למאמרים נוספים מאת המחבר הקישו כאן

 

מבין הצמחים שנכנסו לשימושה של הפיטותרפיה המערבית בעידן המודרני ממסורות ריפוי אסייתיות (רפואה סינית, יפנית, הודית), ניתן לזהות קבוצה לא קטנה של צמחים המוגדרים כאדפטוגנים ועם כל השוני בין צמח אחד שכזה למשנהו, לכולם משותפות התכונות של חיזוק הגוף באופן בלתי ספציפי (חיזוק פעילותן של מערכות גוף שונות במקביל), הגברת כושר ההסתגלות של האורגניזם לתנאים משתנים ושיפור עמידותה של המערכת הפיסיולוגית בלחצים מתמשכים.

המושג 'אדפטוגנים' מהווה קונספט חדש למדי ברפואת הצמחים המערבית, אך בסין, הודו ושאר ארצות מזרח אסיה הוא הבסיס למדיניות רפואית מניעתית ארוכת שנים. האדפטוגנים פועלים לשיפור כושר ההסתגלות של הגוף לתנאים משתנים ומאפשרים לו להימנע מנקודה של קריסה בהתמודדות עם לחצים רבים ומתמשכים. בריאותנו תלויה במידה רבה ביכולתנו להסתגל ללחצים שונים, מנטאליים ופיסיים כאחד, שאנו פוגשים במהלך החיים. למרבה המזל, אנו יצורים סתגלנים במרבית המקרים ובעלי יכולת להתמודד ביעילות עם שינויים בסביבתנו.

יחד עם זאת, כאשר האדם אינו מתמודד ביעילות עם הלחצים שהוא פוגש בחייו, המצב יכול להוביל להופעתן של מחלות שונות – מצב המזוהה מבחינה 'הוליסטית' כ'חוסר איזון'.

האדפטוגנים מעלים את 'גבול הנזק' של הגוף ע"י (כך משוער) תמיכה בבלוטות הורמונאליות שונות בגוף, בעיקר יותרות הכיליה, כמו גם בבלוטות ההיפותלמוס וההיפופיזה במוח והשפעה מכווננת עדינה על המשובים ההורמונאליים שבין בלוטות אלו – השפעה המביאה את הגוף למצב של איזון מחודש ועמידות מוגברת בפני לחץ מתמשך.

קבוצת הצמחים האדפטוגנים מורכבת ממספר צמחים השונים האחד ממשנהו בהרכבם הכימי, במשפחה הבוטאנית אליה הם משתייכים, בחלק הצמח הנמצא בשימוש, באופן פעולתם וכמעט ברור שגם באופן השפעתם על הפיסיולוגיה של גוף האדם.

העוסקים ברפואות המסורתיות הנזכרות יודעים להגדיר כל אחד ואחד מצמחים אלו בנפרד ולציין שאחד מחזק את יין הכליות, השני את יאנג הריאות ואילו השלישי הוא מניע צ'י בעיקרו...

אצל הפיטותרפיסט (ההרבליסט הקליני המערבי) לעומת זאת הדברים הרבה פחות מוגדרים וברורים. ידוע שחלק מהאדפטוגנים הם צמחים ממריצים (ג'ינסנג קוראני למשל), חלקם לעומת זאת מרגיעים (ויתניה משכרת) ואילו אחרים אינם משפיעים באופן ישיר על רמות פעילות ופועלים יותר כ'מחזקים כלליים שקטים' (גוטו קולה).

גם מבחינה מחקרית עדיין רב הנסתר על הגלוי. מחקרים שונים הוכיחו פעילויות מסוימות של אדפטוגן כזה או אחר, אך מנגנון הפעולה או החומרים הפעילים המדויקים שאחראים לפעילותו המלאה של הצמח לא התגלו והוכחו במלואם. ההשערות לגבי אופן פעולתם של צמחים אלו רבות, אך ברוב המקרים אלו הן רק השערות והדברים אינם ידועים וברורים לחלוטין.

הדבר המוסכם הוא שהאדפטוגנים עובדים באופן בלתי ספציפי לחיזוקו של הגוף ולשיפור עמידותה של המערכת הפיסיולוגית ככלל ושפעולתם יעילה יותר כחלק ממדיניות של מניעת מחלות לפני פריצתן, מאשר כטיפול נוגד למחלה הקיימת כבר.

אם להרחיב על המושג 'אדפטוגן' אזי שמילונים רפואיים מגדירים את המונח Adaptation כ"הסתגלותו של האורגניזם (האדם) חלקו או כולו, לשינויים בסביבתו או ללחצים חיצוניים. הסתגלות היא תכונה חיונית של כל היצורים החיים וסיכויי ההישרדות של יצור זה או אחר תלויה פעמים רבות ביעילותה וחוזקה של תכונה זו".

בשנת 1947 הוגדר לראשונה המונח Adaptogens ע"י החוקר הרוסי Lazarev ותלמידיו כ-"חומרים אשר מעוררים באורגניזם מצב של עמידות מוגברת ולא ספציפית, המאפשרת לו להתגבר ולהסתגל ללחצים גדולים, מתמשכים ובלתי רגילים". חומרים אלו 'נדרשו' עפ"י הגדרה זו להיות 1. בעלי פעילות לא ספציפית על הגוף; 2. מאזנים לתהליכים פיסיולוגיים ומובילים למצב 'נורמאלי'; 3. בלתי מזיקים, היינו חומרים שלא מהווים בעצמם לחץ נוסף על הגוף ולא משפיעים עליו יותר מהנדרש להגעה לתפקוד נורמאלי.

חשוב לזכור עם זאת שהגדרות אלו מהוות פרשנויות אישיות ויש להן יוצאים מן הכלל למכביר. לדוגמא, ידוע שאין להשתמש בצמחים אדפטוגנים בזמן מחלה אקוטית, שאז הם כן מהווים לחץ או סטרס נוסף על המערכת שממילא מתמודדת נגד גורם המחלה, תוך גיוס כל הכוח הקיים בה. בנוסף, אין להשתמש באדפטוגן ממריץ חזק למצבי תשישות קיצוניים, מאותה הסיבה של הוספת לחץ על מערכת מוחלשת ועמוסת לחצים.

החוקר הקנדי Hans Seyle הגדיר בספרו The Stress of Life'' את התהליכים המתרחשים במערכות פיסיולוגיות חיות הנתונות תחת לחץ, אם פתאומי ואם מתמשך, תוך שהוא מוכיח במחקריו שמרביתן של המחלות נגרם או מוחמר ע"י לחצים (סטרסים) שונים. בספרו, Seyle מגדיר את 'תסמונת ההסתגלות הכללית' (GAS – General Adaptation Syndrome) כתגובה בלתי ספציפית, אשר מאפשרת לאורגניזם להגביר את כוח ההתנגדות שלו ללחצים שונים ולהסתגל לשינויים סביבתיים.

לפי דבריו, יש לאדם כמות מסוימת של 'אנרגיית הסתגלות', אשר פוחתת עם התגברות או התמשכות החשיפה ללחץ מסוים, כאשר אחת מהתוצאות של דלדול האנרגיה הזו, כשאותו הלחץ אינו פוחת או משתנה, היא התפתחותן של מחלות שונות במהלך הזמן.

Seyle חילק את התסמונת הנ"ל לשלושה חלקים עיקריים:

הראשון, 'שלב האזעקה' (The Alarm Reaction), מתאר את השינויים המתרחשים בגוף בעת הופעתו של לחץ חדש ופתאומי, שינויים הכוללים הפרשה רבה של אדרנלין בגוף ועלייה חדה ביכולת ההתמודדות המיידית שלו עם סטרס כזה או אחר (Fight or Flight).

בחלקה השני של התסמונת, 'שלב ההתנגדות' (The Stage of Resistance), נוצר בגוף מצב של הסתגלות לאותו לחץ חדש, כאשר הוא מתמשך. בשלב זה של הדברים המערכת כבר משתמשת באנרגיית ההסתגלות שלה, על מנת להחזיק מעמד בתפקוד תקין, גם עם התוספת המתמשכת בלחצים. הגוף מתנגד ככל יכולתו מפני נזקים מצטברים וממשיך לתפקד בצורה נורמאלית (לפחות למראית עין). שלב זה נמשך עד לדלדול של אותה 'אנרגיית הסתגלות'.

אם כמות הלחצים אתם מתמודדת המערכת אינה פוחתת ונמשכת מעבר לנקודה מסוימת, מגיע השלב השלישי של התסמונת, הוא 'שלב ההתשה' (The Stage of Exhaustion). יכולת התנגדותו של הגוף מותשת, 'אנרגיית ההסתגלות' מוצתה ומצב ההסתגלות ללחץ שהושג בשלב השני אובד. בניסויים בחיות, לרוב מתבטא שלב זה בקריסת מערכות ובמותה של החיה. אצל האדם, שלב ההתשה מוביל לפריצתן של מחלות שונות, כמו כיבי קיבה, מחלות מעי דלקתיות, תשישות כרונית וסרטן.

אם לחזור לנושא הדיון בצמחים האדפטוגנים, ידוע שצמחים אלו מאריכים את 'שלב ההתנגדות' בפני לחצים מתמשכים, היינו דוחים את השלב בו פורצות מחלות ע"י הגברתה של אותה 'אנרגיית הסתגלות' ובכך מאפשרים לאדם לתפקד לאורך זמן ארוך יותר ביעילות ובבריאות טובה יחסית.

בהמשך מצורפים סיכומים מקוצרים אודות שלושה צמחים, השונים מאוד האחד מהשני. הראשוןג'ינסנגקוראני, נבחר כמייצג של 'הצד הממריץ' בקבוצת הצמחים האדפטוגנים, השניג'ינסנג סיבירי, הפועל באופן דומה אך עדין יותר ואילו השלישי  גוטו קולה, מייצג אדפטוגן שאיננו ממריץ וגם אינו מדכא פעילות (מוגדר כ'מחזק של מערכת העצבים').

Panax ginseng ג'ינסנג קוראני/סיני   משפחה - Araliaceae

חלק בשימוש: שורש.

חומרים פעילים: סאפונינים טריטרפנואידים Ginsenolides; רב-סוכרים; שמן נדיף.

פעילות: אדפטוגן ממריץ חזק, תימולפטי (משפר מצב רוח), טוניק. מסדיר רמות סוכר בדם, מגן לכבד וללב, בעל פעילות הורמונאלית (פיטואסטרוגני, גם אנדרוגני), אפרודיזיאק, אנטי-אינפלמטורי, אימונוסטימולנט.

שימושים: סטרס מתמשך ועייפות מצטברת (שימוש לזמן מוגבל); להגברה ושיפור תפקוד מוחי ופיסי; החלמה לאחר מחלה/ טיפול כימותרפי; מחלות לב (אי ספיקה, אי סדירות בקצב); להעלאת כושר ההתנגדות בגוף מפני זיהומים; לשיפור התפקוד המיני אצל גברים (אימפוטנציה; ספירת זרע נמוכה); גיל המעבר; תשישות כללית; סכרת; דיכאון.

אופן השימוש ומינון: בטבליות (אבקת שורש) 0.5-3 גר' ליום (תלוי במצב, ברמת האנרגיה של האדם ובמשקל הגוף). בטינקטורה 1:2, 60%, 1-6 מל' ביום.

קונטראינדיקציות: לא לשימוש בהריון! לא לשימוש במצבי מחלה אקוטיים, קדחת השחת ואסטמה. יש להימנע משימוש ביתר לחץ דם, מצבי חרדות ועצבנות. יש להיזהר משימוש אצל נשים בתקופת הפוריות ולהימנע משימוש במצבי אי סדירות הורמונלית.

יש להשתמש לזמן מוגבל (עד שישה שבועות בכל פעם, עם חודש הפסקה בין תקופות נטילת הצמח).

לא לערבב עם קפאין (להגביל שתיית קפה למינימום).

Eleuthrococcus senticosus ג'ינסנג סיבירי משפחה - Araliaceae

חלק בשימוש: שורש.

חומרים פעילים: גליקנים של רב-סוכרים; סאפונינים טריטרפנואידים - Eleuthrosides.

פעילות: אדפטוגן, אימונומודולטור, אנטי-אינפלמטורי, מסדיר רמת סוכר בדם.

שימושים: להעלאת עמידות בלחצים, להגברת סטאמינה וכושר ביצוע (מנטלי ופיסי). לחיזוק מערכת החיסון, התמודדות והחלמה ממחלות כרוניות, חוסר חיוניות ותשישות, חולשה של הכבד.

אופן השימוש ומינון: בטבליות 1-4 גר' ליום. בטינקטורה 1:2, 25%, 2-8 מל' ליום.

קונטראינדיקציות: לא לשימוש בהריון (מכיל סאפונינים). לא לשימוש במחלה אקוטית. יש להגביל את זמן השימוש לארבעה עד שישה שבועות עם שבועיים הפסקה בין תקופות נטילה של הצמח (זאת לאנשים בריאים. במצבי מחלה יש להשתמש לזמן קצר יותר כל פעם – עד שלושה שבועות).

Hydrocotyl (Centella) asiatica גוטו קולה  משפחה – סוככיים

חלק בשימוש: נוף הצמח (עלים, פרחים וגבעולים).

חומרים פעילים: חומצות טריטרפניות (Madasiatic acid); רב-סוכרים טריטרפניים (Asiaticoside A & B); שמן נדיף.

פעילות: אדפטוגן עדין, נרווין טוניק (מחזק מערכת עצבים), וולנררי (עוזר בחידוש רקמות ובמניעת היווצרות של רקמת צלקת), אלטרטיבי, מרחיב כלי דם פריפראליים, מחזק דפנות וורידים, משתן עדין.

שימושים רפואיים: לזירוז החלמה של רקמות (פצעים וכיבים בעור כמו גם במערכת העיכול), להפחתה ומניעה של היווצרות צלקות, לשיפור זרימת דם בגפיים התחתונות, למצבים המאופיינים בחולשה של הוורידים (דליות ברגלים או טחורים), לעידוד ניקוי של רעלים מהגוף במחלות עור כרוניות ובדלקות מפרקים.

שימושיו המסורתיים של הצמח (מהרפואה האיורוודית) כוללים מצבי דיכאון ותשישות נפשית ופיסית (חיזוק כללי של גוף ונפש כאחד), כמו גם החלשות הזיכרון, ריכוז לקוי, מצבי היסטריה ואפילו לטיפול בחולי צרעת...

אופן השימוש ומינון: בחליטה – כחצי גרם צמח יבש לכוס מים רותחים, שלוש פעמים ביום. בטינקטורה – 1:2, 45%, 20-40 מל' בשבוע (3-6 מל' ביום(.

קונטראינדיקציות ותוספות: דווחו מקרים של רגישות לאור באזורים טרופיים. שימוש בכמות מופרזת עלול לגרום לכאבי ראש והתעלפות. מומלץ לא ליטול משך זמן ארוך מ-6 שבועות ברצף. אסור לשימוש בהריון.

עובדה מעניינת לגבי צמח זה היא שהוא אינו מומלץ לשימוש אצל חולי אפילפסיה, אך אחד משימושיו המסורתיים ארוכי השנים (הודו) הוא דווקא לטיפול במצבי אפילפסיה...

לסיכום, ככל שבודקים כל צמח לעומקו ומנסים להשוות בין פעילויות של צמחים שונים בקבוצת האדפטוגנים, כן מוצאים יותר שונות וקווים המבדילים בין האחד לשני.

עדיין, ניתן להכליל כמה נקודות משותפות לצמחים כקבוצה:

כולם צמחים המחזקים את עמידותו של הגוף וכושרו להסתגל לתנאים משתנים.

עוזרים לגוף להתמודד עם לחצים שונים וסטרס מתמשך ולא לקרוס תחת הלחץ.

מעלים את 'גבול הנזק' של הגוף (עמידות המערכת בפני מצבים העשויים לגרום לנזק אם נמשכים על פני זמן), בעיקר ע"י חיזוק פעולת בלוטות האדרנל וויסות עדין של המשובים ההורמונליים בינן לבין בלוטות ההיפותלמוס ויותרת המוח.

מעלים רמות של ייצור והפרשת הורמונים בגוף (קורטיזול, נוראדרנלין).

מחזקים באופן כללי ומאזנים את פעילות המערכת במצב של שווי משקל מחודש – מצב בו הגוף מתמודד עם לחצים מתמשכים ביעילות רבה יותר ועם פחות נזקים.

יש לשים לב בשימוש מתמשך – עלולים להתיש את מאגרי האנרגיה בגוף (בעיקר הממריצים שביניהם).

באופן כללי לא ניתנים לטיפול במצבי מחלה אקוטיים, אלא בתקופות החלמה והתחזקות לאחר מחלה, כשהגוף בונה מחדש את כוחו, או כחיזוק כללי למערכת, כשדרישות חיי היום יום מותירות את האדם מותש וחסר אנרגיה.

לסיום, ניתנת בזאת רשימה של כמה צמחים המוגדרים כאדפטוגנים, מהממריץ שביניהם אל המרגיע. יש להדגיש שזו לא רשימה הכוללת את כל האדפטוגנים ודבר חשוב הרבה יותר – בחירת הצמח המתאים לטיפול באדם מסוים חייבת להיות אישית ובהתאם למצבו הבריאותי ולמאגרי האנרגיה של אותו האדם. זהירות בשימוש הוא קו מנחה לא רע...

Panax ginseng - ג'ינסנג קוראני

Panax quinqefolius - ג'ינסנג אמריקאי

Eleuthrococcus senticosus - ג'ינסנג סיבירי

Codonopsis pilosulae - קודונופסיס

Astragalus membranaceus - קדד סיני

Schizandra chinensis - שכיזנדרה

Genoderma lucidum - פטריית ריישי

Centella asiatica - גוטו קולה

Rhodiola rosea - רודיולה

Withania somnifera - ויתניה משכרת

עבור לתוכן העמוד