כניסה לחברים
סגירה

כניסה לחברים רשומים



רפואה יהודית - יש דבר כזה - מאת אברהם דהאן

למאמרים נוספים מאת המחבר הקישו כאן

 

 

לפני כשנתיים יצאתי לדרך עם מחקר בוטני ראשון מסוגו שאיגדתי בתוך אנציקלופדיה בעלת חמישה כרכים וקראתי לה בשם 'תלמוד הצמחים'. כחסיד חב"ד ובברכתו של הרבי מליובאוויטש שתבע מחסידיו "עשו כל אשר ביכולתכם", התחלתי במלאכה. מטרת המחקר שלי כתושב עמק יזרעאל, סיָיר ולקַט צמחי בר למאכל, חוקר צמחי המרפא והיער של ארץ ישראל הייתה להנגיש את 'רפואת הצמחים היהודית' לכלל הציבור. היעד היה איתור וחיפוש תבלינים, צמחי מרפא עצי פרי ובושם במקורות ישראל. זאת, כדי ללמוד אודות שימושי התועלת שעשו בהם חז"ל, ולהבין את תרומתם לשגרת התזונה הבריאה. תוך כדי המחקר, הופתעתי מאד לגלות מתכונים ומרשמים עתיקי יומין "החבויים" בארון הספרים היהודי.

במשך שנתיים חשף המחקר שלי ממצאים מרשימים ומעוררי עניין בקרב מוסדות לימוד ואקדמיה, גנים בוטניים ומכוני מחקר חקלאי. אך הבעיה מרכזית שבפניה ניצב מחקר 'תלמוד הצמחים' הייתה הנגשת החומר הרלוונטי. אלפי רסיסי המידע היו מפוזרים בכל חלקי 'ארון הספרים היהודי', והיה צורך ללקט אותם מתוך התנ"ך, המשנה, התלמוד, הקבלה החסידות ומתוך כתבים רפואיים עתיקים שמקורם ברופאים יהודיים ובחכמי ישראל. בעיה נוספת שנתקלתי בה הייתה שהחומר לא תמיד כתוב בעברית ולעיתים הוא כתוב בהקשרים עקיפים. אולם אט אט תוך עבודת ליקוט ופיתוח שיטת מחקר, עלו וצפו רסיסי המידע והתגבשו לכדי ערכים בוטנים מקוריים. ערכי האנציקלופדיה מספרים לנו את סיפור 'רפואת הצמחים היהודית', בת אלפי השנים, ואת מהות הרפואה היהודית שהיא סינרגיה של 'גוף, נפש ואלוקות'.

בשנתיים האלה, מצאתי עצמי  'במסע' בשדות צמחי המרפא והתבלין, מסע במנהרת הזמן אל עבר רפואי יהודי מפואר וממנו אל כוחות הנפש ב'מפת הנשמה'. פסעתי בתוך מסע בוטני אל מקורות הקודש ואל כתבים רפואיים עתיקים שלן אסף הרופא, ר' שבתאי דונולו, הרמב"ם, האר"י הקדוש, רבי חיים ויטאל, טוביה הרופא, עזרא הסופר, טוביה כץ, רבי נתן בן יואל פלקירה, רבי מאיר אבן אלדבי ועוד. גיליתי להפתעתי את הקשר שבין הצמחים הבוטנים ומפת כוחות הנשמה כפי שהם מובאים בעושר עצום בתורת חסידות חב"ד. גיליתי שלתבלינים ישנם השפעות ושימושים רפואיים נפלאים, כשמבינים את תכונותיהן הרפואיות ואת השפעתם על בריאות הגוף והנפש. להלן טעימה קטנה מתוך ממצאי מחקר 'תלמוד הצמחים':

 

קצח:

שם עברי במקרא: 'קצח'

רקע במקורות: צמח חד-שנתי ממשפחת הנוריתים, גובהו עד 60 ס"מ. ייחודו העיקרי בפרחיו ובפירותיו היפים והמיוחדים. גידול ושימוש בקצח בארץ ישראל, נזכר במקורות כבר לפני 2,800 שנים. הקצח מוזכר לראשונה כמשל ודימוי אצל הנביא ישעי'ה לעורר את לב העם בתשובה, בימי איומי סנחריב מלך אשור על ממלכת ישראל.

בזמן המשנה והתלמוד, נזכר הקצח כתבלין מאכל ורב השימוש בו לאפית לחמים ומאפים. בתלמוד נזכר הקצח כמקור לתזונה מונעת המגינה מפני מחלות לב. "אמר רבי חמא ברבי חנינא הרגיל בקצח אינו בא לידי כאב לב".

בכתבים רפואיים הומלץ על שימוש בקצח לטיפול בתופעת 'עין דומעת', לטיפול באבנים בדרכי השתן, להקלה על דרכי נשימה, הסדרת המחזור החודשי וכמסייע לקליטת הריון.

שימושי תועלת מומלצים: כפית 'שמן קצח' ביום, מסייעת להגנה על בריאות הלב. כף טחינה עם דבש בתוספת כפית קצח קלוי וטחון, נפלאה לשגרת תזונה בריאה.

 __________________________________________________________

אברהם דהאן, חוקר ועורך אנציקלופדיית "תלמוד הצמחים". מרצה בקורס "רפואת צמחים יהודית", בבית הספר "בריאה" לרפואה משלימה במכללת "אורות ישראל", קמפוס אלקנה.

עבור לתוכן העמוד