כניסה לחברים
סגירה

כניסה לחברים רשומים



פורנוקומרינים: רעלנים צמחיים בשירות הרפואה - מאת צביה שפירא Ph.D

למאמרים נוספים מאת המחברת הקישו כאן

 

השפעתם המעכבת על חלוקה של תאי עור מועילה לחולי ספחת (פסוריאזיס)

חקלאים העובדים בשדות סלרי (Apium graveolens) ופטרוזיליה (petrosilinum crispum) - שני מינים ממשפחת הסוככיים, יודעים כי יש להיזהר מאוד ממגע עם צמחים אלו באור היום. בספרות הרפואית העתיקה קיימים דיווחים על אודות רועים, המתארים הימנעות של צאן ובקר מאכילת מינים שונים ממשפחת הסוככיים, הגדלים בר בשדות המרעה.. צמחים אלו וצמחים אחרים ממשפ' הסוככיים (Apiacea), הפיגמיים (Rutacea), נציגים של משפ' המרכבים (Asteraceae) וסוג אחד (Psoralea) ממשפחת הפרפרניים (Fabaceae), מכילים פורנוקומרינים - כימיקלים צמחיים מקבוצת הפנולים.

מגע עם מוהל צמחים המכילים פורנוקומרינים, ולאחריו חשיפה לאור השמש, גורם להופעה של עקצוצים, שלפוחיות מגרדות ומכאיבות וגם לכוויות עור קשות. לכן חקלאים האוספים את צמחי הסלרי והפטרוזיליה חייבים לעבוד בידיים מוגנות בכפפות.3

על פי המבנה שלהם מבחינים בפוראנוקומארינים לינאריים ופורנוקומרינים אנגולריים. פורנוקומרינים הם חומרים צמחיים רעילים, שמקנים טעמים שונים לצמחים המייצרים אותם. טווח ההשפעות הרעלניות שלהם על אורגניזמים שונים - מחיידקים ועד חרקים ויונקים - פועל במגוון מנגנונים.

פורנוקומרינים ואור השמש

פורנוקומרינים הם חומרים פוטואקטיביים, כלומר, רעילותם באה לידי ביטוי מוגבר בנוכחות קרינה אולטרה סגולה, ובמיוחד UVA. מנגנון רעילות זה, שנחקר ביסודיות, גילה כי פוטואקטיביות של פורנוקומרינים מתרחשת כאשר קרינת UVA פוגעת בעור של בעל חיים שזה עתה ניזון, או בא במגע, עם צמח שמכיל פורנוקומרינים. הקרינה הזו (ספיגת פוטון אור) יוצרת מצב מעורר (excited) של חמצן (חמצן במצב טריפלט = 3 אטומי חמצן הקשורים זה לזה, מצב בעל אנרגיה גבוהה במיוחד). הטריפלט המעורר מגיב ישירות עם מולקולות כמו בסיס הפירימידין של ה-DNA. תגובה זו באה לידי ביטוי בקישור של מולקולות הפורנוקומרין לגדילי ה-DNA, (הפורנוקומרין נקשר לנוקליאוטיד של הבסיס פירימידין דרך C4 של הבסיס). קישור זה מפריע לתהליכי השעתוק (replication) הנורמליים של ה-DNA ומונע חלוקה נורמלית של התא.2,7,8

מדוע מייצרים הצמחים חומרים רעילים אלו?

התשובה המדעית לכך (כמו לגבי יתר חומרי המרפא הצמחיים) היא, כי חומרים אלו מעניקים הגנה כימית לצמחים מפני אורגניזמים אחרים "המשכימים להורגם".

קיים מאבק נצחי בין הצמחים לבין טורפיהם - פטריות, חיידקים, חרקים, עופות ויונקים. במאבק הזה שורר בטבע שיווי משקל, והצמחים לא נעלמים מעל פני כדור הארץ הודות לשפע החומרים הכימיים - המכוּנים מטבוליטים משניים - שהם מייצרים כדי להתגונן. חומרים אלו אינם משתתפים בתהליכי החיים הבסיסיים, בחילוף החומרים שבגוף הצמח, אלא להגנה בלבד.5

הודות לרעילותם, פורנוקומרינים מעניקים הגנה כימית מפני רעייה, ואכן מינים שונים ממשפחת הסוככיים, הנפוצים בראשית הקיץ בארץ, אינם נאכלים ולעתים הם מאכלסים שדות צפופים של מין יחיד. כך נראה בעונה זו, לצדי הדרכים, שפע של צמחי אמיתה גדולה (Ammi majus) ומיני כלך (Ferula) גבוהים ובולטים בנוף שדות הבר, בעוד הבקר והצאן במרעה אינם נוגעים בהם.9

פורנוקומרינים הם חומרים דוחי אכילה עבור אוכלי-עשב (herbivores) רבים, אולם נמצא כי הם דווקא מגבירי תיאבון עבור זחלי הפרפר זנב הסנונית השחור (Papilio polyxenes). זחלים אלה ניזונים בשעות הערב והלילה מעלים המכילים ריכוז גבוה של פורנקומרינים (בעיקר מעדיפים עלים של מיני פיגם (Ruta), ממשפ' הפיגמיים. בשעות היום הם מסתתרים בתוך מנהרות שהם יוצרים על ידי גלגול עלים והדבקתם ברוק. המחסה מפני קרינת השמש וה-UVA מאפשר להם להיזון מהצמח העשיר בפורנוקומרינים - וללא מתחרים על מקור המזון. זחלי זנב הסנונית מוכיחים, שמינים מסוימים הצליחו להתגבר על רעילות הפורנוקומרינים. תופעה זו מכונה קואבולוציה - אבולוציה משותפת של צמח ושל חרק הניזון ממנו.2

חרקים מתמחים על צמחים המכילים פורנוקומרינים מסוגלים לגרום לשפעול מוגבר של אנזימים המנטרלים רעלים - מערכת ציטוכרום P-50 ומונואוקסיגנזות. אנזימים אלו מאפשרים לגוף החרק להפריש את הפורנוקומרינים וכך להיפטר מהם לפני שחלה הרעלה.2

פורנוקומרינים ופסוריאזיס

חולי פסוריאזיס מייצרים תאי עור בבסיס האפידרמיס במהירות גדולה יותר מאשר קצב סילוקם משטח הפנים החיצוני של האפידרמיס. כתוצאה מכך מופיעים "טלאים" של עור מעובה ומכוסה בשכבה קשקשית של עור מת.10

יכולתם של פורנוקומרינים לעכב חלוקת תאים נוצלה לטיפול בפסוריאזיס (מכאן נובע גם שמו של החומר פסורלן ושם הסוג פסורלאה). הטיפול נקרא PUVA1 - שילוב של P (פסורלן) + UVA (קרינה אולטרה סגולה מסוג A).

פסורלן הוא פורנוקומרין שהופק בעבר מצמחי אמיתה גדולה (Ammi majus) או ממיני שרעול (.Psoralea sp). ניתן למרוח על העור תכשיר המכיל פסורלן, או ליטול דרך הפה מספר שעות לפני החשיפה ל-UVA (גם שהייה באזור ים המלח מועילה הודות לריבוי קרינת UVA באזור נמוך זה). התרופה מופעלת על ידי חשיפת העור ל-UVA. היא מגיבה עם החומר הגנטי של התא (DNA) וע"י כך מאטה, ובמקרה של פסוריאזיס מווסתת - את מהירות התחלקותו, כך שנוצרת שכבת עור חלקה ונקייה. הטיפול ניתן 3-2 פעמים בשבוע ותוך 6-4 שבועות מורגש שיפור.

הטיפול ב-PUVA אינו מרפא את המחלה, אולם הוא מביא להטבה הנמשכת מספר חודשים עד שנה ואף יותר.10 בעבר לא היה ידוע על הסכנות הכרוכות בחשיפת העור לקרינת UV, ושיטה זו שימשה גם נשים בעלות עור בריא, שרצו "עור חלק ונקי". היום ידועות תופעות הלוואי והסכנה ללקות בסרטן העור, לכן קיים איסור מוחלט על שימוש במשחה שלא לצורכי טיפול והקלה בפסוריאזיס.

הטריפלט בפורנוקומרין המוקרן ב-UVA יכול להגיב גם עם מולקולת חמצן במצב אנרגטי בסיסי (נמוך יותר), וכך לייצר רדיקלים מחומצנים רעילים. רדיקלים חופשיים אלו יכולים להמשיך ולפעול עם מולקולות אחרות בתאים (כולל DNA) ולגרום להרעלה.2

במחקר שנערך לפני שנים באוניברסיטת תל אביב נמצא, כי אכילת הצמח קזוח עקום (Pituranthos tortuosus), ממשפחת הסוככיים, הגדל בנגב, גרמה לעיוותים בגוף המכרסמים שניזונו ממין זה. ידוע שגמלים נמנעים מלאכול קזוח, למרות שהוא נפוץ במדבר וצבעו הירוק בקיץ מגרה ומעורר תיאבון. במיצויים כימיים מהצמח נמצאו ריכוזים גבוהים של פסורלן, ברגפטן ופורנוקומרינים אחרים.1

עוד על פורנוקומרינים

במחקרים שנעשו בשנים האחרונות נמצא כי פורנו קומארנינים מצויים במשקאות שונים עשויים לגרום להשפעות פיזיולוגיות שונות.4 כדוגמא הוא מחקר שנעשה לצורך בירור התגובות ההדדיות בין תרופות להורדת לחץ דם לבין שתיית מיץ אשכוליות, נמצא כי הפורנוקומרינים המצויים במיץ אשכוליות גרמו לעלייה בריכוז התרופה בדם. הפורנוקומרינים פגעו באנזימים שמשפיעים על מעבר התרופה מהמעיים לזרם הדם, אך לא פגעו באנזימי הכבד. מחקר זה גם רומז על האפשרות של שימוש בפורנוקמרינים של מיץ האשכוליות לצורך הגברת חדירה של תרופות שונות מהמעיים לדם.6

  


 

1. Ashkenazy D, et al. Furocoumarins in shoots of Pituranthos triradiatus (Umbellieferae) as protectants against grazing by hyrax (Procavidea: Procavia capensis syraca). J. Chem Ecol 11:231-239 (1985).
2. Berenbaum M.R..Coumarins, in Hebivores their Interaction with Secondary Plant Metabolites. pp. 221-247. 1991.
3. Berenbaum M.R http://www.life.uiuc.edu/berenbaum/newpage1.htm.
4. Cláudia A. L. et al. Simultaneous Determination of Furanocoumarins in Infusions and Decoctions from "Carapiá" (Dorstenia Species) by High-Performance Liquid Chromatography. J. Agric. Food Chem., 50 (6), 1465 -1469, 2002.
5. Paine, M. F. et al: A furanocoumarin-free grapefruit juice establishes furanocoumarins as the mediators of the grapefruit juice-felodipine interaction. American Journal of Clinical Nutrition, Vol. 83, No. 5, 1097-1105, May 2006
6. Spetch K.G. et al. in "photosensitization" NATO series, vol. H15, pp.300-303. Spriner Verlag, Berlin, 1988
7. Veronese, F.M. et al. Biochemical properties of furancoumarins. Photrochem. Photobiol. 36, 25-30.
8. Yaniv Z, Dafni A, Friedman J, Palevitch D. 1987. Plants used for the treatment of diabetes in Israel. J Ethnopharmacol. 1987 Mar-Apr;19(2): 145-51.

9. פלביץ דן וזהרה יניב, צמחי המרפא של ארץ ישראל. כרך א' עמ' 7 . הוצאת תמוז-מודן. 1991.
10. מיטס דינה, יצחק לוי ואסתי אנגל. תרופות - המדריך השלם. עמ' 174. הוצאת ידיעות אחרונות, 1992

 

 

 

 

*  *  *  *  *  *  *

המידע המובא כאן הוא על דעת הכותב בלבד. אין העמותה לצמחי מרפא (עיל"ם) אחראית לתוכן המאמר. שימוש בצמחים או במוצרים אחרים מחייב במקרים מסוימים שיקול דעת רפואי, ועל כן יש להיוועץ במומחה מתאים. העמותה הישראלית לצמחי מרפא ועורכי תוכן האתר אינם אחראים לכל מקרה של שימוש בלתי מבוקר, או בלתי מקצועי במידע ו/או בצמחים הנזכרים.

 

עבור לתוכן העמוד