כניסה לחברים
סגירה

כניסה לחברים רשומים



גישה וטיפול בנשים בגיל המעבר - מאת תמר שבט M.D

למאמרים נוספים מאת המחברת הקישו כאן

 

ניתן להתבונן בתקופת גיל המעבר מזוויות מבט שונות, של מערכות הסבר המבוססות על הרפואה המסורתית, הסינית והמערבית. כרופאת משפחה מערבית שעברה דרך ארוכה מהרפואה המערבית למסורתית הסינית והמערבית, אני מודעת לאפשרות השיבוץ של רפואת הצמחים במערכות הסבר רחבות יותר. מערכות הסבר אלה דנות גם בשאלות של משמעות הסימפטומטולוגיה, על רקע ההתפתחות הגופנית-נפשית-רוחנית של האישה בגיל המעבר.

ככלל, ניתן להבחין בשני מחזורים בחייה של כל אישה: המחזור הגדול של החיים והמחזור הקטן החודשי, המכיל בתוכו את כל האלמנטים של המחזור הגדול. מחזור הווסת, הכפוף לחוקי הירח, על ארבעת שבועותיו, מייצג את ארבע תקופות ההתפתחות בחייה של האישה:
תקופה ראשונה: מלידה עד גיל 21, שבה הנושא הוא הגעה לעולם, קבלה, נביטה וגדילה - אנלוגיה לתקופה שלפני הביוץ.
תקופה שנייה: גיל 42-21, שבה הנושא הוא עבודה, התבססות בעולם, קבלה ונתינה, עת הפריחה - אנלוגיה לתקופה שסביב הביוץ.
תקופה שלישית: גיל 63-42, שבה הנושא הוא נתינה לעולם, קטיף הפירות - אנלוגית לתקופה שאחרי הביוץ.
תקופה רביעית: גיל 63-84, שבה הנושא הוא הפרי לקראת זרע חדש, ייצור הזרעים - אנלוגיה למחזור הווסת והתפרקות הרירית, וחוזר חלילה.
תקופת הגיל בין 56-42 היא תקופת המעבר: 13 שנים של חניכה. תקופה זאת מוגדרת כהפסקה פיזיולוגית של המחזור החודשי וירידה בתפקוד השחלתי.

בדרך כלל מגדירים מנופאוזה כתקופה של שנה לפחות, במהלכה לא הופיע המחזור (במערב היא מתרחשת סביב גיל 50). כשהשחלות מזדקנות, התגובה לגונדוטרופינים ההיפופיזריים יורדת. בהתחלה זה גורם לקיצור השלב הפוליקולרי, פחות ביוצים וירידה בפרוגסטרון. אי האיזון מתבטא באי סדירות המחזור. עם הזמן אין תגובה שחלתית ואין ייצור אסטרוגן שחלתי. הגונדוטרופינים עולים, רמת האסטרוגן והפרוגסטרון בסירקולציה יורדת, האנדרוגן יורד, אבל הטסטוטרון כמעט ולא יורד, משום שרקמת השחלה ממשיכה להפרישו, והוא הופך לאסטרוגן ברקמת השומן הפריפרית.

שלבים אלה מתחילים לפני המנופאוזה ומלווים אותה. הסימפטומים נעים בין היעדר מוחלט לבין סימפטומים חמורים: גלי חום, הזעה, ב 75% מהנשים - בגלל אי יציבות וזומוטורית. לרוב נמשך שלב זה כשנה, אך ישנן נשים הסובלות 5 שנים ויותר מסימפטומים נפשיים דוגמת עייפות, עצבנות, חוסר שינה, קושי בריכוז, דיכאון, ירידה בזיכרון וחרדה, המלווים לעתים קרטובות בטכיקרדיה, פלפיטציות, מיאלגיה, ארטרלגיה, עצירות ועלייה במשקל, יובש בנרתיק, עלייה בתכיפות השתן עד לאי שליטה, ירידה בחשק המיני, ירידה במסת העצם ועלייה בשכיחות של מחלות לב. אפשר לחלק את הסימפטומים לסימפטומים בגוף הפיזי, במערכת המטבולית, הרגשית והמחשבתית.

איך נתייחס לסימפטומטולוגיה?

הדרך בה נתווך לאישה את ההסבר לסימפטומטולוגיה, תהיה משמעותית לתוצאות התערבותנו. אפשר לראות במערכת הסימפטומים מחלה, זיקנה, התחלת הסוף, בגידת הגוף וביטויים כיו"ב. אבל אפשר גם לראות בשינוי הגופני המטבולי הזדמנות לשחרר כוחות מהאיברים הפנימיים, היכולה לאפשר העצמה רגשית ורוחנית. מה גם שהאישה אוצרת בתוכה כעת את הדם ואת הצ'י שהייתה מאבדת בכל מחזור חודשי. אנרגיה זו, אם משתמשים בה נכון, יכולה לאפשר העצמה. באנלוגיה לזרע ולפרי, אם נתבונן בזרע נראה שלכאורה קליפתו יבשה ונטולת חיים, אבל בתוכו יש התרחשות צופנת חיים. דווקא משום שהכוחות משתחררים מהעור, מהעצמות, מאיברי האגן, הם יכולים להעשיר את הלב.

הרחם בתקופת הפוריות הוא מרכז ריתמי כמו הלב, מחזורי כמו הירח. בגיל המעבר המרכז הזה נסוג אל הלב, כמו השמש אל מרכז האורגניזם. כבר נאמר "הדם הוא הנפש". היעדר המחזור מאפשר תבונה חדשה. התבוננות חדשה על החיים, כמו על פסגת ההר בסינהרדג'ה לאחר הליכה ביער הגשם. כפי שניתן להתבונן על הנוף מהפסגה, כך ניתן להתבונן בחיים ובסביבה מתוך פסגת גיל המעבר, מתוך פסגת התבונה שהצטברה. יש לומר זאת לנשים, לספר על האפשרות הזאת, על הבחירה הזאת. תפקידי כרופאה הוא ללוות אותן בתהליך הזה. לא להכחיד את הסימפטומים, אלא להבין את התבונה הנמצאת בהם ולעזור להן לשוב ולעגן את עצמן במציאות החדשה של חייהן. זאת הסיבה לשימוש בצמחי מרפא ובמתכות בהכנה הומיאופטית, כי הצמחים הם אנלוגיים לאדם. כמו שנאמר: "כי האדם עץ השדה".

במתן הצמחים יש מתן אפשרות עם בחירה. לא כפייה של שינוי אלא דיבור. הליווי האישי מורכב מהשלבים הבאים:
 

הקשבה לסימפטומטולוגיה, על רקע חיי האישה בהווה והביוגרפיה האישית.
מתן הסבר: הסתכלות אחרת על השלב בו נמצאת האישה. מלבד ההסבר לתופעות הארכיטיפיות, יש להבין את המשמעות האישית.
מתן משמעות לשלב הזה.
תוכנית ליווי הכוללת: פעילות גופנית, אך גם פעילות חדשה בעולם; תזונה מתאימה; תרפיה באומנות לאיזון רגשי; מזון למחשבה - נתינת משמעות חדשה; תרופה - צמחים, מתכות. הומיאופתיה.

התשובה הצמחית לשאלות גיל המעבר 

אציג להלן קבוצה של צמחים. היא לא בלעדית, יש אפשרויות רבות אחרות, אבל אני מציעה צמחים אלו משום שאני מכירה אותם מסביבתי. אדגיש דווקא את התכונות האנרגטיות ואת יכולתם לפגוש את שאלות גיל המעבר. מובן שכל התאמה של טיפול צריכה להיות אינדיווידואלית, אבל אציג שילוב שהוא הרמוני, שמתייחס לשאלות הכלליות. בדרך כלל אני מצרפת לצמחים גם זהב בהכנה הומיאופטית.

שוש קירח, סרפד, שינן 
 לאיזון המערכת המטבולית.
 לאיזון פעילות הכבד, הכליות ויותרת הכליות. 

עוזרר, פרע
 לאיזון המערכת הריתמית.
 לב, נשימה - לאיזון הרגשות.

מרווה, שיח אברהם
 לאיזון המערכת העצבית: מוח, יותרת המוח.
 לאיזון החשיבה.

עוזרר    Crataegus   

צמח ממשפחת הוורדניים. עץ קטן קוצני, בעל עלים ביצתיים, מחולקים לשלוש עד חמש אונות. הפריחה באביב, הפרחים לבנים. הפרי הוא ענבה בעלת גלעין אחד. בארץ גדלים עוזרר קוצני ועוזרר מירוני.התרופה עשויה מהפרי, מהפרחים ומהעלים. האפיניות שלה היא ללב, לדם ולעצבים.
מיועד לטמפרמנטים: הכולרי והסנגוויני.
 

עוזרר מיטיב עם זרימת הדם, מזין את הלב, מיטיב עם היין של הלב ולכן מרגיע את הנפש ואת דפיקות הלב, מיטיב עם העיכול, מונע סטגנציה של מזון, מניע.
הצמח בטוח לשימוש לזמן ממושך, כנדרש.
 

מינון: 6-3 מ"ל של טינקטורה ליום.
אופן השימוש המומלץ ביותר הוא שתיית מיץ טרי מפרי בשל. במונופאוזה - מיטיב עם השינה, מרגיע פלפיטציות, שומר על הלב ועל כלי הדם.

שוש קירח    glabra Glycyrrhiza

צמח ממשפחת הפרפרניים. רב שנתי עשבוני, בגובה 1-2-מ', עליו מורכבים. התפרחת בנויה מאשבול דמוי שיבולת. הפרחים כחולים. הפרי הוא תרמיל חסר זיפים. התרופה עשויה מהשורשים. הצמח משפיע על הריאות, האדרנל, העיכול וההיפופיזה. משפיע על גוף הנוזלים, גוף האוויר וגוף החום.
מיטיב עם הטמפרמנטים המלנכולי והפלגמטי.
מיטיב עם הצ'י. מפוגג עייפות, ממלא חסרים, מיטיב עם מערכת החיסון, מרכך, מלחלח, מאזן חום עודף, מיטיב עם הכבד, מיטיב עם הקיבה והמעי.
המינון הוא בין 1-4 מ"ל של טינקטורה ליום, ויש צורך להיזהר ביתר לחץ דם, תת אשלגן ויתר סוכר. במנופאוזה תפקידו לחזק, לאזן ובעיקר לפוגג עייפות.

סרפד    Urtica dioica

צמח ממשפחת הסרפדיים. חד שנתי, בעל שערות צורבות, גדל במעזבות. משתמשים בכל הצמח, כולל בזרעים. מיטיב עם הדם, הנוזלים, העיכול, הריאות, הכבד, הכליות, הרחם, גוף האוויר וגוף הנוזלים.
 

בנוסף המרידיאנים המיוחדים REN, CHONG. מיטיב עם הטמפרמנטים הכולרי והפלגמטי.
 

מזין את הדם, מזין את היין של הכבד, מונע עייפות, מזין את הבלוטות, מניב חלב, משפר שיער, טוב לעצמות, משתן, מנקה, משפר איזון רמות סוכר, צמח ברזל.
במנופאוזה מונע נפיחות, מחזק עצמות ושיער, טוב לעור, משפר תפקוד מערכת השתן.
 

המינון: 6-4 מ"ל של טינקטורה ליום.

שינן    Taraxacum officinalis   

צמח עשבוני רב שנתי ממשפחת המורכבים. העלים ערוכים בשושנה, מחולקים לאונות קטנות, דמויות שיניים. הפרחים צהובים, השורש אנכי ומעובה. השימוש הוא בעלים ובשורשים. שינן משפיע על הכבד, המרה, המחול, הלבלב, המעיים, הכליות והדם. על גופי האוויר החום והנחלים. מנקה חום, לחות, מאפשר דטוקסיפיקציה של הכבד, זרימת מרה, מקל על עצירות.
 

משתן, אבל לא גורם לאיבוד אשלגן. מנקה עור מאקזמות, משפר איזון הסוכר. מזין את הדם, מקל על עייפות ונפיחות. מחזק ומעודד הפרשת חלב.
במנופאוזה מונע עצירות, מחזק, מנקה, מונע נפיחות, מפיג עייפות.
 

המינון: 2-5 מ"ל של טינקטורה.

שיח אברהם    Vitex Agnus-castus

שיח גבוה ממשפחת הוורבניים, נשיר בחורף, בעל עלים מאוצבעים ופרחים סגולים, ערוכים בשיבולת. גדל בגדות נחלים ובבתי גידול לחים. השימוש הוא בפירות.
הצמח משפיע על המערכת האורוגניטלית, רחם, כבד, היפופיזה. גופי האוויר והנוזלים. עוזר לזרימת הצ'י של הרחם, מאפשר הרמוניזציה של הווסת. מאזן דחף מיני. מיטיב עם הפרוגסטרון, מפחית פרולקטין, מאזן בין פרוגסטרון ואסטרוגן. מיטיב עם השרירים והפרקים על ידי שמסלק מהם קור. משחרר ליחה, משפר תפקוד כבדי. מקל על כאבים, משפר השתנה, משפר עיכול. הוא גם רלקסנס וגם סטימולנט - מאזן לפי הצורך. גם מחמם וגם מצנן. בעל פעילות אגוניסטית לדופמין.
במנופאוזה - מאזן גלי חום, מאזן חשק מיני, מאזן בין האסטרוגן לפרוגסטרון ולכן מיטיב עם דימומים פרימנופאוזליים ועם מיומות.
מינון: טינקטורה  1-3 מ"ל ביום.

פרע    perforatum Hypericum   

צמח עשבוני, רב שנתי, ממשפחת הפרעיים. פורח ביוני-אוגוסט, הפרחים צהובים. משתמשים בכל הנוף העליון של הצמח. משפיע על הריאות, המעיים, הכליות, העצבים, והדם. על גוף החום והאוויר. עוזר לזרימה של הצ'י בשלפוחית וברחם. מיטיב עם ההשתנה. מיטיב עם זרימה טובה של צ'י, ולכן מקל על כאב. מקל על דיכאון. מנקה זיהומים ודלקות. מאפשר איחוי טוב של רקמות.
 

במנופאוזה מקל על הדיכאון, משפר את זרימת האור פנימה, מיטיב עם סימפטומי השתן והכאבים לסוגיהם.
מינון: 2-4 מ"ל של טינקטורה ליום.

מרווה    Salvia spp   

בן-שיח או שיח ממשפחת השפתניים. עליו מאורכים ומכוסים שערות קטנות המשוות לו מראה קטיפתי. השימוש הוא בעלים. הצמח משפיע על העיכול, הריאות, הרחם, המוח, יותרת המוח. גוף הנוזלים, האוויר והחום.
 

מיטיב עם הטמפרמנט הפלגמטי והמלנכולי.
 

מקל על זיהומים, מוריד חום, מסלק ליחה, משפר זרימה של צ'י, מחזק צ'י, מקל על כאב, משפר חשיבה וזכרון, משפר זרימת צ'י של הרחם, מקל על לידה, מעלה אסטרוגן, מקל על גלי חום. לא רצוי לתת בהיריון ובהנקה.
במנופאוזה מקל על גלי החום, משפר ריכוז, חשיבה וזכרון.
 

מינון: 1-4 מ"ל של טינקטורה ליום.

היחסים בין הצמחים בנוסחה הסופית, תלויים בדגש הטיפולי.

לסיכום:

אם ההזדמנות של גיל המעבר נענית, האישה יכולה לזרוע מחדש את זרעי תבונתה בעולם הסובב אותה. היא בדרך לחוכמה וסביבתה מורווחת. 

 

 

 

 

*  *  *  *  *  *  *

המידע המובא כאן הוא על דעת הכותב בלבד. אין העמותה לצמחי מרפא (עיל"ם) אחראית לתוכן המאמר. שימוש בצמחים או במוצרים אחרים מחייב במקרים מסוימים שיקול דעת רפואי, ועל כן יש להיוועץ במומחה מתאים. העמותה הישראלית לצמחי מרפא ועורכי תוכן האתר אינם אחראים לכל מקרה של שימוש בלתי מבוקר, או בלתי מקצועי במידע ו/או בצמחים הנזכרים.

 

עבור לתוכן העמוד