כניסה לחברים
סגירה

כניסה לחברים רשומים



יום עיון על רפואה משלימה ואלטרנטיבית ב"הדסה" עין כרם, 30.3.11 - מאת אתי איזנרייך

למאמרים נוספים מאת המחברת הקישו כאן

 

יום העיון בנושא:
היבטים אתיים, חברתיים וכלכליים של רפואה משלימה ורפואה אלטרנטיבית
התקיים מטעם פורום ירושלים לביואתיקה ובית הספר לבריאות הציבור ורפואה קהילתית של האוניברסיטה העברית והדסה.
 
רופאים בכירים בממסד הרפואי, בפקולטה לרפואה ובבתי החולים, וכן חוקרים מהאקדמיה, הציגו עמדות, נתונים, הערכות, ופעילות הקשורה לאסדרה (regulation) של תחום הרפואה המשלימה והאלטרנטיבית בישראל .


להלן סקירה של מרבית הנקודות והסוגיות שהועלו ע"י הדוברים השונים:
 
 
מדיניות ביחס לרפואה משלימה
 
הפקולטה לרפואה בירושלים החליטה לשנות את מדיניותה לגבי הרפואה המשלימה: מאחר שהביקוש לרפואה המשלימה / אלטרנטיבית (CAM) הוא עובדה קיימת, השאלה היא לא אם לשתף פעולה, אלא כיצד. הפקולטה לרפואה החליטה:
 

• לקיים ימי עיון וסדנאות
• לשקול מתן מינויים אקדמיים לחוקרים בתחום
• לבחון שיטות הוראה של רפואה משלימה בפקולטה
 
תמונת מצב
 
* בארץ כ-12,000 מטפלים, ב-70 שיטות שונות. אין מכנה משותף בין תחומי ה-CAM השונים, מעבר לעובדה שהם כולם מחוץ למסגרת הרפואה הקונבנציונלית (COM) .
 
* CAM נכנס למחלקות בתי החולים בדרכים פורמליות ובלתי פורמליות, בתחומי האונקולוגיה, הכאב ועוד.
 
* כיום, כ-25% מהרופאים הקונבנציונליים מפנים מטופלים ל-CAM.
 
* יש מגמת גידול במספר הרופאים MD שעוברים הכשרה ברפואה משלימה ומשלבים אותה בפרקטיקה שלהם. רופא-משלב גם נותן לגיטימציה ל-CAM, אבל גם משפר את המוניטין שלו כרופא MD "עם ראש פתוח, קשוב, אפשר לסמוך עליו". השילוב מקרין לשני הכיוונים.
 
* המרוויחים הגדולים מ-CAM הן קופות החולים, מאחר ששירותי CAM בתשלום מחליפים שירותי רפואה קונבנציונלית (COM) שבתוך סל הבריאות. החלפת הביקושים חוסכת בהוצאות הקופות וכך הן מרוויחות. ממחקרים עולה שחלק משיטות ה-CAM מראות יעילות וגם חוסכות עלויות עבור המעביד או המבטח בבעיות כאב, אלרגיה ועוד.
 
* עלויות ה-CAM נמוכות מאוד – המטפלים מועסקים בתנאים נחותים לעומת הצוות הרפואי; אין הוצאות על טכנולוגיה יקרה.
 
* פסקי הדין בתחום ה-CAM בארץ מועטים. במעט המקרים שהגיעו לבית המשפט נפסקו פיצויים לא גבוהים, ורובם – לא בגלל נזקי ה-CAM עצמו, אלא בגלל ההנחיה של המטפל למטופל, להפסיק טיפול תרופתי.
 
 
בעייתיות של CAM
 
* היעדר יעילות מוכחת
 
* "ידע סודי" - מטפלים בשיטות שונות אינם מוכנים לחשוף "ידע אישי" שלהם. אי אפשר לדעת מה הם עושים, אי אפשר לפקח עליהם. איך אפשר להסדיר את עיסוקם?
 
* בהיעדר אסדרה (regulation) של CAM – אין הגנה מספקת על בריאות הציבור, אין חסינות פלילית למטפלים, אין עיצוב של גבולות העיסוק, אין סטנדרטים להכשרת מטפלים, אין כללי פעילות, אין קביעת נורמות פיקוח. איש הישר בעיניו יעשה.
 
* יש דרישה מצד המטפלים ללגיטימציה, אסדרה, אסדרה עצמית, אישור לפעול במסגרות ציבוריות, השתתפות בתקציבים.
 
* הרופאים אינם מתמצאים ב-CAM ולכן יכולתם לפקח על המטפלים - בעייתית.
 
* בתוך בית החולים, התקשורת בין COM ל-CAM בעייתית. שיתוף הפעולה בין הרופא למטפל איננו מספק. אין באמת אינטגרציה – יש הפרדה. הרופא הממיין רק ממיין, אין לו קשר עם החולה ועם המטפלים. הטיפול הוא באחריות המטפל, והרופא הממיין חוזר לתמונה רק בסיכום. זוהי אינטגרציה מקבילה, מפרידה, לא אמיתית. גם תנאי ההעסקה מפלים מאוד בין המועסק הביומדיקלי לבין המטפל האלטרנטיבי, הנמצא במעמד נחות.
 
* העובדה ששירותי CAM נקנים בכסף יוצרת אי שיוויון בשירותי הבריאות.
 
 
קריטריונים לאסדרה
 
• הכשרה – בסיס ידע אחוד, בהיקף מתאים וברמה סבירה (אקדמיזציה?)
• מוסדות לימוד מוכרים
• סטאז' תחת השגחה במקום מוכר
• בחינה אחודה למקצוע, שמבצעיה מוכרים ע"י המסדיר
 
 
פוליטיקה ואינטרסים אצל השחקנים
 
* משרד הבריאות, בתי המשפט, מבקר המדינה, אנשי CAM – מעוניינים ברישוי.
 
* הר"י – שבתוכה יש איגוד של רופאים משלבים - לא מתנגד.
 
* המועצה להשכלה גבוהה: ב-2009 דחה המל"ג המלצה של ועדה לאפשר הכרה אקדמית בתוכנית לימודים של CAM בנימוק של היעדר בסיס מדעי ובלחץ של דיקני בתיה"ס לרפואה.
 
* האקדמיה פוסלת מכל וכל - דוחה את כל ענפי הרפואה המשלימה - בנימוק שהתחום לא מדעי, לא מוכח, המחקר דל ואקראי.
 
* אינטרסים אחרים: פחד, תחרות.
 
* משרד הבריאות לא מתכוון לאפשר אסדרה עצמית של CAM.
 
* לא ניתן להתייחס אל כל שיטות ה-CAM כאל יישות אחת, מדובר בעשרות שיטות שונות לגמרי זו מזו.
משרד הבריאות דווקא עשה מהלך מתקדם לאסדרה של אקופונקטורה, ודווקא אנשי CAM התנגדו להפרדה: למה אקופונקטורה כן והומאופתיה לא?
 
 
 
יחסי CAM-COM: בין התנגדות / בלענות / דו-קיום
 
* אישיות בכירה במשרד הבריאות: CAM = טריפה!
 
* בעצם העובדה שהרפואה התקנית הכניסה את ה-CAM לתוך קופות החולים ובתי החולים – היא יצרה צימוד בין COM ל-CAM.
האם הצימוד בין שני עולמות תוכן אלו הוא לגיטימי?
אולי הצימוד הזה יוצר הטעיה ואילוזיה?
 
* צריך לראות איך מכניסים את ה-CAM לתוך הטיפול הרפואי.
 
* "אם זה עובד - זה רפואה. ואם לא - לזרוק."

אוצר מילים (חלקי) על CAM
"פוטנציאל נזק"
"הונאת הציבור"
"עבירות של מטפלים: מעשה פזיזות ורשלנות; קבלת דבר במרמה; התחזות"
 
פתרונות אפשריים
 
* אסדרה של CAM מבלי לתת לה לגיטימציה
 
* לימוד ברמה אקדמית של מקצועות בסיס, לפני הכשרה מקצועית ספציפית
 
מבחן האמינות
 
לפני 30-20 שנה, נהגו לרשום על מכוניות למכירה:
 
למכירה
יד ראשונה
במצב מצוין
מרופא
 
הצימוד "מכונית מרופא" הקנה תקינות, יוקרה ואמינות למכונית המשומשת, וקידם את מכירתה.

בהמשך לקו זה, הרשו לי לסיים את הדיווח מהכנס בשאלה -
האם, כדי למכור את המכונית שלכם, הייתם מפרסמים:
 
למכירה
יד ראשונה
במצב מצוין
מנטורופת
 
 
למכירה
יד ראשונה
במצב מצוין
מהרבליסט
 
 
למכירה
יד ראשונה
במצב מצוין
ממטפל ברפואה סינית

 
וכיוצ"ב... 
 
כלומר, האם הדימוי הציבורי של העוסקים במקצועות ה-CAM יכול לקדם מכירת מכונית משומשת או דווקא לעכב את העִסקה?

צמחי מרפא
 
צמד המילים צמחי מרפא בקושי הוזכר בכנס, ואם הוזכר - הוזכר כבדרך אגב. להערכתי, לא מדובר במקרה, אלא בקושי אמיתי של הרפואה התקנית מול רפואת הצמחים כענף ספציפי ב-CAM.
 

ברגע שחומר צמחי מוכח כפעיל - הוא הופך לתרופה ובמקרים רבים אף נאסר לשימוש חופשי.
 

חומרים צמחיים שטרם הוכחו מחקרית כפעילים - הרפואה הביומדיקלית מתייחסת אליהם כאילו הם מייצגים רפואה פרימיטיבית, רפואת אליל, שרלטנות גרידא וכו'. 
מאחר שבכל מקרה מדובר בהכנסה לגוף של כימיקלים בעלי פוטנציאל השפעה, הנטייה הטבעית של הרופאים הביומדיקלים היא למנוע את השפעותיהם הבלתי ידועות (ואולי גם הבלתי רצויות), ע"י הימנעות משימוש בהם, ליתר ביטחון...
 

הקושי הזה מציב אתגר מיוחד בפני תחום רפואת הצמחים, במגעיה עם הרפואה הביומדיקלית ועם רשויות הבריאות.
 
 
תגובות למאמר יתקבלו בברכה בפורום.
 
בברכה,
אתי איזנרייך
 
 
 
  

עבור לתוכן העמוד