כניסה לחברים
סגירה

כניסה לחברים רשומים



תסמונת הרגליים הבלתי שקטות - מאת מינה פארן PhD

למאמרים נוספים מאת המחברת הקישו כאן

 

תסמונת הרגליים הבלתי שקטות- Restless leg syndrome (RLS), היא הפרעה נוירולוגית, המתבטאת בתחושות בלתי נעימות ברגליים וברצון להניע אותן. התחושות האלה מתגברות בזמן מנוחה וחל שיפור כשהאדם נמצא בתנועה. במקרים רבים, הסימפטומים מחמירים בשעות הערב והלילה, או שהם מופיעים רק בשעות הערב והלילה (1).

 

התסמונת שכיחה בארצות רבות על פני כדור הארץ (2). שכיחות המחלה עולה עם הגיל אצל גברים ונשים. רוב האנשים הסובלים מהתסמונת מדווחים על הופעה ראשונה של הסימפטומים בגיל 5-10 (3). ברוב במקרים ניתן למצוא קשר גנטי (2). בדרך כלל יש התפרצות אחת ואחר כך יש התקדמות איטית של הסימפטומים.

 

בכ-26% מהמקרים תסמונת RLS היא משנית למחלה אחרת, כגון סכרת, פרקינסון, מחלות כבד (2). שני מחקרים דיווחו, שאצל אנשים המטופלים בדיאליזה, אחוז הסובלים מתסמונת RLS הוא 21-32%. הם לא מדווחים אם המטופלים סבלו מהתסמונת לפני שהתחילו טיפולים בדיאליזה, או שהתסמונת התפתחה רק אחרי שהכליות חדלו לתפקד (4,5).

 

הפתו-פיזיולוגיה של התסמונת אינה ברורה, אבל יש הסכמה שהמערכת הדופמינרגית מעורבת (6).

 

תסמונת RLS גורמת לאנשים סבל רב. הם מתקשים להרדם, מתקשים לישון שינה רצופה והם רדומים במשך היום (7). רבים מתקשים לתפקד במשך היום, סובלים מחוסר אנרגיה ומתקשים להתרכז, יש כאלה הסובלים מכאבי ראש, ממצב רוח דכאוני ובהרבה מקרים גם מאיבוד חשק מיני (1).

 

הרפואה הקונבנציונלית מציעה במקרים של תסמונת RLS לבדופה L-dopa- ואופיואידים (8). דווח על שיפור בשינה כתוצאה מהטיפול, אבל אחרי כמה חודשים חזרו הסימפטומים בעוצמה רבה יותר (1).

 

טיפול עם צמחי מרפא

המחלה אינה מופיעה ברפואה המסורתית וגם לא בכתביהם של הרופאים האקלקטיים. ניתן לחפש טיפול ברפואות המסורתיות השונות, לטיפול בסימפטומים השונים: תנועתיות-יתר, חוסר שקט, עצבנות, עוויתות, נדודי שינה, חוסר אנרגיה, קושי להתרכז ולהתאים מהם צמחים  שיסייעו לאנשים הסובלים מתסמונת RLS.

 

הצמחים שנבחר בהם יהיו מרגיעים, ספסמוליטים, צמחים הפועלים על מערכת העצבים, tonics, אדפטוגנים, היפנוטים המסייעים לשינה רגועה.

 

צמחים מומלצים לטיפול בתסמונת RLS

שם בוטני

שם עברי

חלק בשימוש

Hypericum perforatum

פרע מחורר

נוף הצמח

Scutellaria lateriflora

קערורית

נוף הצמח

Valeriana officinalis

ולריאנה רפואית

שורש

Avena sativa

שיבולת שועל תרבותית

נוף הצמח

Passiflora incarnate

שעונית

עלים

Lobelia inflate

לובליה

עלים וזרעים

Cimicifuga racemosa

סימיסיפוגה

שורש

Withania somnifera

ויתניה משכרת

שורש

Rhaponticum carthmoides

רפונטיקום    

שורש

 

המחקר על הולראינה הרפואית נמשך שנים רבות. עד היום לא ברור מי הוא המרכיב הרפואי העיקרי בצמח. מנגנון הפעולה ברור יותר. ולריאנה מזרז שחרור של GABA, מעכב את הספיגה שלו בחזרה אל  תאי העצב ומשפיע על הקולטנים ל-GABA (9).

 

נערך מחקר קליני אחד על השימוש בולריאנה בתסמונת RLS. המטופלים קבלו 800 מ"ג מיצוי מהצמח ולריאנה רפואית, 60 דקות לפני שהלכו לישון. הניסוי נמשך שמונה שבועות ונערך מול קבוצת ביקורת (10). בקבוצה שקבלה מיצוי מהצמח היה שיפור אצל המשתתפים באיכות החיים והתקבלה ירידה בחומרת הסימפטומים. אבל המדגם היה קטן וההפרש מול קבוצת הביקורת לא היה משמעותי מבחינה סטטיסטית (10).

 

סקוטלריה הוא צמח מר ומקרר, וגם הוא פועל על GABA. המינון היעיל הוא 2-4.5 מ"ל ליום מטינקטורה בריכוז 1:5 (11).

 

סימיסיפוגה פועל על שרירים ועצמות. הוא מומלץ לטיפול במחלות שגרוניות ובדלקות של השרירים והעצמות. מינון מומלץ הוא  1.5-3.5 מ"ל מהטינקטורה 1:5 (11).

 

לובליה הוא צמח ספסמוליטי  פוטנטי, ובאופן מסורתי משתמשים בו לטיפול בבעיות של שלד ושרירים, לשיכוך כאב, לרגזנות וחוסר מנוחה (11).

 

ויתניה משכרת הוא צמח אדפטוגן מרגיע. הוא פועל כ-tonic ומסייע לעמוד במצבי לחץ.

 

Rhaponticum מגביר את כושר העבודה, מסייע לשיפור התגובה ללחץ, משפר עמידות בפני לחץ פיזי ונפשי, משפר את התפקוד בתנאים קשים, מגביר זרימת דם לשרירים ולמוח, מקצר את זמן ההתאוששות של השרירים אחרי מאמץ ממושך.

 

מקורות

1.Holder E. Understanding the potential use of herbs in Restless Legs Syndrome, 2010, Herbalists Guld. 9:39-49.

2. Merilo G. Valente M. Serafini A. Gigli GL. 2007b, Restless legs syndrome: diagnosis, epidemiology, classification and consequences. Neurological Sciences, 28: 537-546.

3. Walters AS. Hickey K. Maltzman J. et al. 1996, A questionnaire study of 138 patients with restless legs syndrome: The “night walkers” survey, Neurology,  42: 92-95.

4. Collado-Seidel V. Kohnen R. Samtieben W. 1998, Clinical and biochemical findings in uremic patients with and without restless legs syndrome, American Journal of Kidney Diseases, 31: 324-328.

5. Gigli GL. Adorati M. Dolso P. et al. 2004, Restless legs syndrome in end-stage renal disease . Sleep Medicine, 5: 309-315.

6. Godau J. Klose U. Di Santo A. et al. 2008, Multiregional brain iron deficiency in restless legs syndrome. Movement Disorders, 23: 1184-1187.

7. Picchietti D. Allen RP. Walters AS. 2007, Resless legs syndrome: Prevalence and impact in chidren and adolescents-the peds REST study, Pediatrics, 120: 253-266.

8. Smith JE. And Tolson JM. 2008, Recognition, diagnosis, and treatment of restless legs syndrome. Journal of American Academy of Nurse Practioners. 20: 396-401.

9. Braun L. and Cohen M. 2007, Herbs and Natural Supplements: An evidence-based guide (2nd ed.) Churchill Livingstone Sydney.

10. Ceullar NG. and Ratcliffe SJ. 2009, Does valerian improve sleepiness and symptom severity in people with resless legs syndrome? Alternative Therapies, 15: 22-28.

11. Bone K. 2003, A clinical guide to blending liquid herbs. Churchill Livingstone St. Louis.

 

 

 

 

 

*  *  *  *  *  *  *

המידע המובא כאן הוא על דעת הכותב בלבד. אין העמותה לצמחי מרפא (עיל"ם) אחראית לתוכן המאמר. שימוש בצמחים או במוצרים אחרים מחייב במקרים מסוימים שיקול דעת רפואי, ועל כן יש להיוועץ במומחה מתאים. העמותה הישראלית לצמחי מרפא ועורכי תוכן האתר אינם אחראים לכל מקרה של שימוש בלתי מבוקר, או בלתי מקצועי במידע ו/או בצמחים הנזכרים.

 

עבור לתוכן העמוד