כניסה לחברים
סגירה

כניסה לחברים רשומים



רדיקלים חופשיים ונוגדי חמצון - מאת רוזי אבלסון Ph.D

למאמרים נוספים מאת המחברת הקישו כאן

 

החמצן הכרחי לחיים. כל האורגניזמים האווירניים (אירוביים) צורכים חמצן לשם יצירת אנרגיה הדרושה לתפקודם. בתהליך המכונה "פוספורילציה אוקסידטיבית" (oxidative phosphorilation), סוכרים וחומצות שומן "נשרפים", או עוברים חמצון (אוקסידציה). תהליך זה מתרחש תוך מעבר אלקטרונים בשרשרת נשאי אלקטרונים, כאשר מקבל האלקטרונים הסופי הוא חמצן. האנרגיה הנוצרת בתהליך זה נאגרת במולקולה עתירת אנרגיה (ATP), שפירוקה הוא מקור האנרגיה הנחוצה לכל פעילויות הגוף. למעשה, אין לנו חיים ללא חמצן.

באופן פרדוקסלי, חמצן הוא גם מקור לנגזרות חמצן רעילות, שנקראות חמצן ריאקטיבי (מגיב) - ROS) reactive oxygen species) או רדיקלים חופשיים - free radicals.

מנגנון הפעולה של הרדיקלים החופשיים

רוב המולקולות הסובבות אותנו הן יציבות וכל האלקטרונים בקליפתן החיצונית נעים בזוגות. רדיקל חופשי הינו אטום או קבוצת אטומים, בעלי אלקטרון לא מזווג אחד או יותר בקליפתם החיצונית. מבנה זה גורם לחוסר יציבות ולפעילות "תוקפנית", בשאיפה להשלים ולייצב את האלקטרונים הבודדים. כך, רדיקלים חופשיים תוקפים מולקולות הנמצאות מסביבם ומוציאים מהן אלקטרונים לשם השלמת מסלול האלקטרונים שלהם. לעתים, המולקולות שהותקפו הופכות בעצמן לרדיקלים חופשיים, המסוגלים לתקוף ולהוציא אלקטרונים ממולקולות אחרות בתגובת שרשרת.

קיימים סוגים רבים של רדיקלים חופשיים, אך החשובים ביותר במערכות ביולוגיות הם אלה שמקורם בחמצן. החמצן - ההכרחי לחיינו - יכול ליצור נגזרות רעילות, כאשר המבנה האלקטרוני המיוחד שלו אחראי לפרדוקס זה.

חמצן הוא בירדיקל biradical, כלומר: הוא בעל שני אלקטרונים בלתי זוגיים בקליפתו החיצונית. לאלקטרונים אלה יש סיבוב מקביל, המונע מהם ליצור זוג יציב מבחינה טרמו-דינמית ולכן הם נעים במסלולים נפרדים. במצב זה המולקולה לא יציבה והיא בעלת נטייה חזקה ליצור רדיקלים חופשיים. בתהליך חיזור ( = לקיחת אלקטרונים ממולקולות בסביבה), חמצן יוצר שורה של רדיקלים חופשיים:
 

סופר אוקסיד אניון -O2
פרוקסיד H2O2
הידרוקסיל רדיקל OH

מקור הרדיקלים החופשיים

רדיקלים חופשיים נוצרים כל הזמן בתוך תאים אווירניים, כחלק מהמטבוליזם הרגיל שלהם. הם נוצרים בכמויות גדולות באופן יחסי, בזמן הפוספורילציה האוקסידטיבית במיטוכונדריה; הם נוצרים כמולקולות ביניים בריאקציות אנזימטיות; תאי דם לבנים, כמו נויטרופילים ומקרופאגים, יוצרים נגזרות חמצן רעילות, הנשמרות בתוך אברונים תוך תאיים, לצורך לוחמה נגד פתוגנים פולשים; יצירת רדיקלים חופשיים היא חלק בלתי נפרד מהתהליך הדלקתי; תאים יוצרים רדיקלים חופשיים כאשר יש עודף או חוסר חמצן;  רדיקלים חופשיים נוצרים בזמן מאמץ גופני קיצוני.

קיימים גם מקורות חיצוניים לרדיקלים חופשיים, שלצערנו הולכים ומתרבים: זיהום אוויר כולל אוזון ו-NO2; חומרים כימיים כמו תרופות כימותרפיות; חשיפה לסוגים שונים של קרינה, כולל קרינת שמש; חומרי הדברה; עישון סיגריות; שתייה מופרזת של אלכוהול; אכילת מזון עשיר במיוחד בשומנים, הגורם לשריפה מרובה שבמהלכה נוצרים רדיקלים חופשיים רבים. החומצות השומניות הרב הבלתי רוויות חשופות הרבה יותר לחמצון.

הנזק התאי שגורמים רדיקלים חופשיים

הרדיקלים החופשיים תוקפים את כל המַקרו-מולקולות: חלבונים, סוכרים, שומנים וחומצות גרעין.

חומצות שומן בלתי רוויות, המרכיבות את קרומי התאים, מהוות מטרה ראשונית להתקפה על-ידי רדיקלים חופשיים. זו מתמקדת בקרום הציטופלסמטי, בקרומי המיטוכונדריות ובאברונים התאיים. בתהליך המכונה פראוקסידציה של ליפידים, חומצות שומן בלתי רוויות מתחמצנות (כלומר: מאבדות אלקטרונים) והופכות בעצמן לרדיקלים חופשיים, התוקפים מצדם מטרות נוספות בפעולת שרשרת המגבירה את הנזק התאי. חומצות השומן המתפרקות הופכות ל-malonaldehyde, המופיע בדם ובשתן ויכול לשמש כמדד לנזק החמצוני. הרס חומצות השומן בקרומים מביא להגברת חדירות התאים וחדירת יוני ++Ca ומים באופן בלתי מבוקר. הרס קרומי התאים הפנימיים פוגע בסינתזת החלבונים, בתפקוד המיטוכונדריות ובשאר הפעילויות החיוניות של התאים.

חומצות אמינו מסוימות (פרולין, היסטידין, ארגינין, ציסטאין ומתיונין), רגישות במיוחד לפעילות התוקפנית של הרדיקלים החופשיים. תוצאות ההתקפה הן שינויים במבנה ובפעילות החלבונים, המביאים לפירוקם או לתפקוד לקוי שלהם.

רדיקלים חופשיים פוגעים גם בנוקליאוטידים של חומצות הגרעין. הם יכולים לגרום לשבירת סיבי ה-DNA, לשינויים בנוקליאוטידים ולהופעת מוטציות.

ההגנה התאית נגד רעילות החמצן

החיים על פני כדור הארץ התפתחו בנוכחות חמצן והתהליך האבולוציוני כלל גם התפתחות מערכות הגנה מפני נזקי החמצון.

האורגניזמים האווירניים פיתחו מערכות אנזימטיות, שמטרתן לנטרל את הרדיקלים החופשיים. אלה כוללים את האנזימים:
סופר אוקסיד דיסמוטאז (super oxide dismutase - SOD) - מנטרל את הרדיקל סופר אוקסיד והופך אותו למי חמצן H2O2 + O2.
קטלאז (catalase) - מפרק את מי החמצן למים וחמצן ומשלים את פעילות ה-SOD.
משפחת אנזימים - גלוטטיון פרוקסידאזות (Gluthation peroxidases) - מפרקים מי חמצן ופרוקסידים אורגניים.
קיימות גם קבוצות אנזימים אחרות, הדואגות להסרת הנגעים שנגרמו ל-DNA. כמו כן יש מערכות הדואגות לתיקון חומצות השומן הנגועות.
 

קו הגנה נוסף של האורגניזמים האירוביים הוא נוכחות חומרים נוגדי חמצון - אנטי אוקסידנטים. חומרים אלו מסוגלים לנטרל רדיקלים חופשיים תוך שהם מתחמצנים בעצמם, אך אינם יוצרים רדיקלים חופשיים חדשים. כך הם עוצרים את שרשרת החמצון. גופנו מייצר נוגדי חמצון: חומצה ליפואית, קו-אנזים 10-Q, גלוטטיון ועוד. אך רוב נוגדי החמצון מקורם בתזונה ובעיקר מעולם הצומח.

בחלקם אלו ויטמינים הכרחיים לתפקוד התקין של הגוף, ביניהם ויטמין A,C ו-E וכן מינרלים כמו סלניום (Se) ואבץ (Zn). אליהם מתלווים, בהתאם לסוג התזונה שאנו צורכים, כמויות שונות של נוגדי חמצון צמחיים, כמו קרוטנואידים, פוליפנולים, אנתוציאנינים, פלבונואידים ועוד, המצויים רק בעולם הצמחים.

נוגדי החמצון, כאמור, מנטרלים את הרדיקלים החופשיים ומונעים נזק תאי. ויטמין E, המסיס בשומן, חודר לקרומי התא ומפסיק את שרשרת החמצון בחומצות השומן הנגועות, על-ידי החזרת האלקטרונים "הגנובים". בסוף התהליך, ויטמין E (alpha tocopherol) הופך ל-tocopheryl quinine; קרוטנואידים, כמו בטא קרוטן, גם הם מסיסים בקרומים ביולוגיים ושומרים עליהם מפני חמצון; ויטמין C, המסיס במים, פועל בעיקר בסביבה מימית. הוא מקבל אלקטרונים מסופר אוקסיד היפוכלוריד ומהידרוקסיל רדיקל. בנוסף, ויטמין C פועל על  tocopheryl quinone והופך אותו בחזרה לוויטמין E פעיל.

עקה חמצונית

ריבוי מערכות ההגנה אינו מבטיח מניעה מוחלטת של הנזקים שגורמים הרדיקלים החופשיים. כאשר רדיקלים חופשיים נוצרים במהירות גדולה יותר מן היכולת של מערכות ההגנה התאית לנטרל אותם, נוצרת עקה חמצונית (OXIDATIVE STRESS). במצב זה עודף הרדיקלים החופשיים מהווה גורם חשוב בשורה ארוכה של מחלות כרוניות וניווניות1,2,3,4 ביניהן: טרשת עורקים, יתר לחץ דם, שבץ מוחי, סוכרת, סרטן, דלקות מפרקים, אמפיסמה, ברונכיטיס, אלצהיימר, פרקינסון, תהליכי הזדקנות, נזקי כבד, קטרקט וניוון המקולה. יש מחלות שנגרמות בגלל עודף של רדיקלים חופשיים, בעוד אחרות מחוללות תהליכים שבמהלכם נוצרים רדיקלים חופשיים בכמות גבוהה.

מאות מחקרים מוקדשים היום לפעילות נוגדי החמצון הצמחיים, כגורם מונע מחלות ניווניות אלה ואף משפר את מצב החולה. להלן שתי דוגמאות:

מחלות לב וטרשת עורקים

חמצון ה-LDL כולסטרול נחשב לאחד השלבים הראשונים בהתפתחות אתרומה (atheroma)-שקיעה שומנית בדופן כלי הדם. כשמתחברים אליה מינרלים, היא מתקשה והופכת לטרשתית. LDL כולסטרול מחומצן, תאים דלקתיים ותאי קצף, מעורבים ביצירת החסימה הטרשתית.

נוגדי חמצון, בעיקר מסיסים בשמן, כמו ויטמין E ובטא קרוטן, מונעים חמצון LDL כולסטרול וגם מונעים את התהליך הטרשתי.5,6 במחקרים אפידמיולוגיים נמצא קשר הפוך בין אכילת מזון עשיר בפלבונואידים לבין רמת הסיכון או התמותה ממחלות לב. 7,8 הדיאטה הצרפתית מכילה כמויות גדולות של שומנים רוויים, אך שיעור מחלות הלב וכלי הדם בקרב הצרפתים נמוך. תופעה זו כונתה "הפרדוקס הצרפתי". נמצא כי יין אדום – חלק בלתי נפרד מהדיאטה הצרפתית - הוא בעל פעילות נוגדת חמצון, עקב היותו עשיר בפוליפנולים (resveratrol), המעכבים חמצון שלLDL כולסטרול. 9

תהליכים דלקתיים

תהליכי דלקת יוצרים, בין השאר, רדיקלים חופשיים. פלבונואידים כמו כורכמין (בכורכום), קוורציטין (בבצל ועוד), סילימרין (בגדילן) וקטכינים (בתה ירוק), מעכבים את התהליכים הפרו-דלקתיים הודות לפעילותם נוגדת החמצון. 10

נוגדי חמצון צמחיים

כל צורות החיים על פני כדור הארץ חייבות להיות מצוידות במערכות הגנה שתפקידה לגונן מפני הפעילות ההרסנית של נגזרות החמצן הרעילות. הצמחים, התלויים בקרינה האולטרה סגולית לקיומם של התהליכים הביוסינתטיים הראשונים שלהם, גם הם פגיעים לרדיקלים החופשיים המלווים תהליכים אלה. כך, חלק גדול מהמטבוליזם השניוני של הצמחים מוקדש ליצירה של אלפי נוגדי חמצון, לשם הגנה והישרדות. נוגדי חמצון אלה מצויים בכל חלקי הצמח.

כך, למשל, ויטמין E (אלפה טוקופרול) שומר על נבטי החיטה; ויטמין C (חומצה אסקורבית) מגיע לריכוזים של עד 7% בפקעות של Rosa rugosa; סילימרין מרוכז בזרעי הגדילן Silybum marianum; הקרוטנואיד ליקופן מצוי בפרי העגבניה; לוטאין צובע בכתום את פרחי הקלנדולה Calendula officinalis; פוליפנולים נוגדי חמצון מהווים עד 20% ממרכיבי עלי התה הירוק; פנולים מצויים בשמנים אתריים של ציפורן, תימוס ואורגנו; פנולים מצויים בקליפת הגזע של האורן הצרפתי Pinus maritima; זרעי ענבים גדושים בפוליפנולים הנקראים אוליגופרואנתוציאנידינים (OPC), שהם בין נוגדי החמצון הידועים החזקים ביותר.

כאמור, גופנו מייצר מספר נוגדי חמצון חשובים בכבד, כמו גלוטטיון, קו-אנזים קיו 10, חומצה ליפואית ועוד. אך רוב נוגדי החמצון מקורם בפירות, בירקות, בתבלינים ובצמחי מרפא והם ממלאים תפקיד חשוב במניעה ובריפוי של מחלות כרוניות וניווניות. נוגדי חמצון מסיסים במים (הידרופילים) מגינים על הציטופלסמה ועל הפאזה המימית של הגוף. נוגדי חמצון מסיסים בשמן (ליפופילים) שומרים על הממברנות התאיות. חשוב לצרוך נוגדי חמצון מכל הסוגים, כדי להגן על כל רקמות הגוף. נוגדי החמצון הצמחיים נמנים באלפים ואי אפשר לסקור את כולם במאמר זה. אך ברצוני להציג בקצרה נציגים של שתי קבוצות של נוגדי חמצון צמחיים והם: קרוטנואידים ופוליפנולים.

קרוטנואידים

זו משפחה של חומרים, המקנים צבע צהוב או כתום לתירס ולפרחי קלנדולה, צבע אדום לאבטיח ולעגבנייה, צבע כתום לגזר, ולפירות וירקות נוספים.

קרוטנואידים הם נוגדי חמצון חזקים ביותר. בני אדם ובעלי חיים אינם יכולים לייצרם ולכן צורכים אותם ממזון צמחי. בטבע ידועים יותר מ-600 קרוטנואידים שונים, אך רק 20 מביניהם נמצאים בפלסמה וברקמות של בני אדם. אלו מולקולות בעלות שרשראות ארוכות של 40 פחמנים, בעלי מספר רב של קשרים כפולים, המקנים להם את צבעם ויכולתם לנטרל רדיקלים חופשיים. החשובים שבהם:

בטא קרוטן

חשיבותו העיקרית היא כחומר מוצא לוויטמין A, מרכיב תזונתי הכרחי להתפתחות אמבריונלית, למערכת החיסון ולראייה. כמו כן, נמצא קשר הפוך בין מחלות קרדיו-וסקולריות ובין סוגים שונים של סרטן ורמת הבטא קרוטן בתזונה. 11

מזונות עשירים בבטא קרוטן: תרד, בטטות, גזר ועוד.

לייקופן

קרוטנואיד המצוי בפירות וירקות בעלי צבע אדום (עגבנייה, אבטיח). נוגד חמצון חזק ביותר. מגן מפני האפקטים הרעילים של רדיקלים חופשיים. מגן מפני חמצון LDL כולסטרול, סרטן הערמונית וסרטנים אחרים.12 ליקופן נספג טוב יותר אחרי בישול יחד עם מזון שומני.

לוטאין lutein, זאקסנטין zeaxanthin

אלה הקרוטנואידים היחידים הנמצאים בעין. הם מרוכזים בכתם הצהוב (מקולה) שברשתית, שם הם יוצרים שכבת פיגמנט צהובה. שכבה זו מגינה על הרשתית מפני נזקי הקרינה, מאחר שהאור החודר לעין עובר דרכה לפני שהוא מגיע לתאים הפוטורצפטוריים. מחקרים מצביעים על הקשר בין רמות נמוכות של לוטאין וזאקסנטין ברשתית, לבין סיכון לניוון המקולה . (age related macular degeneration - AMD)13 ניתן להגדיל את צפיפות הפיגמנטים במקולה על-ידי נטילת כמויות גדולות של לוטאין וזאקסנטין.

מזונות עשירים בזאקסנטין: פלפלים כתומים, תירס, תרד.
מזונות עשירים בלוטאין: גרגיר הנחלים, תרד, פרחי קלנדולה.
ירקות בעלי עלים ירוקים, כמו תרד, גרגיר הנחלים, פטרוזיליה ועוד, עשירים מאוד בלוטאין, אך הפיגמנט הצהוב שלהם מכוסה על-ידי כלורופיל ולכן צבעם ירוק.

פוליפנולים ופלבונואידים

פלבונואידים או ביופלבונואידים הם קבוצה גדולה של חומרים פוליפנוליים, המצויים ברוב הצמחים. הם מרוכזים בזרעים, בקליפות, בפירות ובפרחים. הם חלק מהמרכיבים הפעילים בצמחי מרפא ומייחסים להם פעילות נוגדת חיידקים, נוגדת דלקת, נוגדת אלרגיה, נוגדת סרטן ועוד. לפלבונואידים פעילות נוגדת חמצון חזקה. הם מנטרלים רדיקלים חופשיים ומייחסים להם פעילות מונעת ואף מרפאת מחלות כרוניות שונות. המבנה המשותף של הפלבונואידים מכיל שלוש טבעות ארומתיות, מחוברות בשרשרת פחמן. קבוצות פונקציונליות שונות כמו מטיל הידרוקסיל וסוכרים, מתחברות בקומבינציות שונות על המבנה הבסיסי ויוצרות אלפי סוגים של פלבונואידים, שסווגו לפלבונים, פלבונונים, פלבונולים, קטכינים, אנתוציאנינים, איזופלבונים ועוד. חומרים אלה אינם ויטמינים, אך כאשר אנו צורכים אותם כמזון או כצמחי מרפא, הם פועלים כנוגדי חמצון המנטרלים רדיקלים חופשיים ופעילותם מונעת מחלות ניווניות ואפילו סרטן.

פלבונואידים של גינקו בילובה (Ginkgo biloba)
מיצויים תקניים של גינקו בילובה מכילים לפחות 24% פלבונואידים. פראוקסידציה של שומנים הינה גורם משמעותי במחלות כלי דם ופגיעה בנוירונים. חוקרים יפניים מצביעים על פלבונואידים של גינקו כבעלי פעילות מונעת נזק עצבי.

סילימרין: גדילן מצוי (Silybum marianum)
הגדילן הוא אחד הצמחים המשמשים לטיפול בנזקים בכבד, שמקורם בחשיפה לרעלים או בהפטיטיס ויראלי. הצמח מכיל פלבונואידים רבים, ביניהם סילימרין, שהוא תערובת של שלושה פלבונואידים המעכבים פראוקסידציה של שומני תאי כבד וכך מונעים נזקי כבד ומטפלים בהם. 15

אנתוציאנינים anthocyanins

אלה פוליפנולים מסיסים במים ורגישים לחום, המקנים צבע אדום לוורדים, דובדבנים ותותי שדה, וצבע כחול לסיגליות ולאוכמניות. אנתוציאנינים הם נוגדי חמצון חזקים, המגינים על תאי האנדותל של כלי הדם הקטנים מפני נזק חמצוני.
מיצויים של אוכמניות (Vaccinium mytrillus - bilberry) עשירים באנתוציאנינים ומסייעים לטפל בשבירות נימים ובהפרעות כלי דם קטנים במוח ובעין. 14

 

קטכינים catechins

סוג של פוליפנולים המצויים בעלים של תה ירוק, המופק מהצמח קמליה סינית (Camelia sinensis). קטכינים  מהווים כ-30% ממשקלם היבש של העלים. מחקרים אפידמיולוגיים מצביעים על שתיית תה ירוק כמגינה מפני סרטן במערכת העיכול, בשד ובעור.

 

פרואנתוציאנידינים אוליגומריים (OPC) oligomeric proanthcyanidins

אלה פלבונואידים אוליגומריים (דימרים או טרימרים) של קטכינים, המצויים בקליפות אורן צרפתי (Pinus maritima) ונקראים פיקנוגנול pycnogenol, ובזרעי ענבים OPC .(Vitis vinifera) הם נוגדי חמצון חזקים במיוחד. הם מגינים על כלי הדם ובמיוחד על הנימים. הם גם מונעים את חמצון ויטמין C, המשמש לסינתזת קולגן.

סיכום

אלו הן רק דוגמאות בודדות מהאוצר האדיר של נוגדי החמצון הצמחיים. כמעט מדי יום מתגלים נוגדי חמצון חדשים, ביניהם בעלי פוטנציאל רפואי. חשיבותם העיקרית היא ביכולתם למנוע ואף לבטל את הנזקים שגורמים רדיקלים חופשיים ממקור פנימי או חיצוני. הקשר בין נזק חמצוני למחלות ניווניות הוא ברור. נוגדי החמצון מהווים מעין רשת ביטחון, המגינה על הגוף מפני מחלות אלו. הידע העצום המצטבר על השימוש בנוגדי חמצון, מאפשר לנווט את ההתערבות הטיפולית לכיוון של מניעת מחלות במקום ריפוין, ולהסיט את הדגש ברפואה המודרנית מרפואה טיפולית לרפואה מונעת.

 


 

1. Ames B N et al, 1993. Oxidants, antioxidants, and the degenerative diseases of ageing.
Proc. Natl. Acad. Sci. USA 90:7915-7922.
2. Bland J S. 1995. Oxidants and antioxidants in clinical medicine: past, present and future potential. J. Nutr. & Env. Med. 5:255-280.
3. Gey K F. 1993. Prospects for the prevention of free radical disease, regarding cancer and cardiovascular disease. Brit. Med. Bull. 49 (3):679-699.
4. Diplock A T. 1994. Antioxidants and disease prevention. Molec. Aspect. Med. 15:293-376.
5. John F. Keaney, Jr, and Joseph A. Vita. Progress in Cardiovascular Diseases, Vol XXXVIII, No 2 (september/October), 1955: pp 129-154. Aterosclerosis, Oxidative Stress, and Antioxidant Protection in Endothelium-Derived Relaxing Factor Action.
6. Jialal I, Norkus EP, Cristol L, et al: Beta-carotene inhibits the oxidative modification of low density lipoprotein. Biochim Biophys Acta 1086: 134-138, 1991
7. Rudina M. Odeh, Pharm. C., and Laura A. Cornish, Pharm. D. Pharmacotherapy 1995: 15(5): 648-659. Natural Antioxidants for the Prevention of Atherosclerosis.
8. Hertog MG, Feskens EJ, Hollman PC, et al. Dietary antioxidant flavonoids and risk of coronary heart disease: the Zutphen elderly study. Lancet 1993;342: 1007-1011.
9. Ranaud S, de Lorgeril M. Wine, alcohol, platelets, and the French paradox for coronary heart disease. Lancet 1992;339(8808):1523-1526.
10. Huang MT, Lysz T, Rerraro T, et al. Inhibitory effects of curcumin on in vitro lipoxygenase and cylcolooxygenase activities in mouse epidermis. Cancer Res 1991;51:813-819.
11. Epidemiologic Studies of antioxidants and cancer in humans. Elaine W. Flagg, Ralph J. Coates, Raimond Greengerg. Journal of the American College of Nutrition Vol 14, 419 1995.
12. Agarwal S, Rao AV. Carotenoids & Chronic disease. Drug metab. Drug interact 2000: 17(189-210).
13. Sperduto R.D. et al Arch. Ophthamol III 1993 (104-109).
14. Muth ER. The effect of bilberry nutritional supplementation on night visual acuity and contrast sensitivity. Alt Med Rev 2000 Apr;5(2): 164-73.
15. Muriel P, Garciapina T, Perez-Alvarez V, Mourelle M. Silymarin protects against para-cetamol induced lipid peroxidation and liver damage. J Appl Toxicol 1992;12:439-442. 
 
 
 

*  *  *  *  *  *  *

המידע המובא כאן הוא על דעת הכותב בלבד. אין העמותה לצמחי מרפא (עיל"ם) אחראית לתוכן המאמר. שימוש בצמחים או במוצרים אחרים מחייב במקרים מסוימים שיקול דעת רפואי, ועל כן יש להיוועץ במומחה מתאים. העמותה הישראלית לצמחי מרפא ועורכי תוכן האתר אינם אחראים לכל מקרה של שימוש בלתי מבוקר, או בלתי מקצועי במידע ו/או בצמחים הנזכרים.

 


עבור לתוכן העמוד