כניסה לחברים
סגירה

כניסה לחברים רשומים



חומצות שומן אומגה 3 בצמחים - מאת מינה פארן Ph.D

למאמרים נוספים מאת המחברת הקישו כאן

 

מחקרים רבים שנערכו בשנים האחרונות הוכיחו שחומצות שומניות אומגה-3 חיוניות לצמיחה והתפתחות של האדם. הן ממלאות תפקיד חשוב במניעת יתר לחץ דם, מחלות של הלב וכלי הדם, סכרת, מחלות כליות, דלקות מפרקים ומחלות דלקתיות של מערכת העיכול. המחקרים נערכו בתרביות רקמה, בחיות מעבדה ובבני אדם(1).

 

המחקר הנוכחי בודק את השפעת החומצות השומניות אומגה-3 ואומגה-6 שמקורן בתזונה על מחלות הלב וכלי הדם(1).

ריכוז החמצות השומניות אומגה-3 במזון נמוך בימינו, בעיקר מפני שהמזון שניתן לדגים שמגדלים ולחיות הבית עשיר בחומצות אומגה-6. כך מתקבלים בשר, דגים וביצים עשירים בחמצות שומניות אומגה-6(1).

 

החומצות השומניות הן מרכיב חשוב בבנין הקרומים של תאי בעלי חיים וצמחים. חומצות שומניות אומגה -3, כגון EPA ו-DHA כשהן נספגות דרך המזון מחליפות באופן חלקי חומצות אומגה- 6 המצויות על קרומי התאים, ביניהן החומצה הארכידונית(2). כשחומצות שומניות אומגה-3 הופכות לחלק מקרומי טסיות הדם, הכדוריות האדומות, הנויטרופילים, המונוציטים, תאי הכבד ורקמות נוספות, הם יקטינו ייצור של פרוסטגלנדינים E2, יפחיתו ייצור של תרומבוקסן ושל לויקוטריאנים B4(3). הם יפחיתו מצבי דלקת ויסייעו לדילול הדם.

בנוסף, מולקולות של חומצות שומניות  פעילות כמולקולות איתות. הן מעבירות מסרים בין התאים(4). הראו שחומצות שומניות שמקורן בתזונה משפיעות על העברת מסרים, ועלולות לשנות ביטוי של גנים(5).

 

חומצה אלפה-לינולנית שמקורה בצמחים הופכת באמצעות אנזימים המצויים בגוף האדם לחומצה רב בלתי רוויה. הוספה של אטום פחמן לחומצה הלינולנית הופכת אותה לחומצה שומנית בעלת 20 אטומי פחמן, בדומה לאיקוסנואידים. הורדת שני אטומי מימן הופכת אותה לחומצה עם 4 קשרים כפולים. היא דומה אז לחומצה הארכידונית שהיא בעלת 20 אטומי פחמן ו-4 קשרים כפולים אומגה-6.

 

החומצה האלפה-לינולנית משמשת סובסטרט לאנזימים הפועלים על החומצה הארכידונית, ציקלואסיג'נז וליפוקסיג'נז, ותורמת לאיזון ייצור של פרוסטגנדינים, תרומבוקסן ולויקוטריאנים.

ריכוז החמצה הלינולאית בגוף והיחס בין החומצה הלינולאית ואלפה-לינולנית משפיעים על הפיכת ALA לחומצה רב בלתי רוויה. הראו שהיחס האופטימלי הוא 4:1 חומצה לינולאית לALA. עליה בריכוז של חומצה לינולאית מפחית ייצור של חומצה רב בלתי רוויה(6,7). לעומת זאת תוספת של ALA בתזונה, באמצעות שמנים עשירים ב-ALA, כגון, שמן פשתן, גרמה לעליה בריכוז של חומצה עם 20 אטומי פחמן(8).

מחקרים קליניים הראו שהעלאת ריכוז של ALA בתזונה סייעה להורדת לחץ דם(9).

 

ALA אינה זהה בפעילות הביולוגית שלה  ל-EPA ו-DHA  המצויות בשמן דגים ובאצות החיות באוקיינוס(1). EPA ו-DHA נקלטות בקלות יתר  ובמהירות רבה יותר לשומנים של הפלסמה ושל הממברנות, וההשפעה שלהן מהירה יותר משל ALA(1).

 

נוכחות ALA בתזונה

אצל אנשים הניזונים באופן קבוע משמנים עשירים בחומצה לינולאית, תהיה ירידה במשך השנים בייצור של חומצות שומניות רב בלתי רוויות, בגלל השינוי ביחס בין אומגה-6 לאומגה-3. מכאן שהחשיבות של ALA בתזונה היא לטווח ארוך(1).

ALA בודד בפעם הראשונה משמן Hemp בשנת 1887. בצמחים, השומנים המצויים בעלים מכילים ריכוז גבוה של ALA. הם מצויים בממברנת של תאי הכלורופלסטים, שבהם מתרחש תהליך הפוטוסינתיזה. אצל בעלי חיים הניזונים בטבע מעלים יש ריכוז גבוה של חומצות שומניות אומגה-3(1).

רגלת הגינה, Portulaca oleracae הוא הצמח העשיר ביותר ב-ALA בעלים. ריכוז ה-ALA הוא 4 מ"ג ב-1ג' של הצמח.

 

נבדקה כמות ALA בחלקים שונים של צמחי מאכל:

  • בין הדגניים הריכוז הגבוה ביותר נמצא בנבטי שבולת שועל, 1.4 ג' ב-100 ג' של נבטים.
  • בנבטי חיטה נמצאו 0.7 ג' ב-100 ג' של נבטים טריים(1).
  • בין הקטניות הריכוז הגבוה ביותר נמצא בפולי סויה יבשים, 1.6 ג' ב-100 ג' זרעים.
  • בשעועית מצאו 0.6 ג' של ALA ב-100ג', ובכל שאר הקטניות הריכוז נמוך, 0.1-0.2 ג' ב-100 ג' של זרעים.
  • הירקות מכילים בין 0.1 ל-0.3 ג' ב-100 ג' של ירקות טריים(1).
  • האצות מכילות יותר מ-1ג'  ל-100ג' חומר טרי.

 

אגוזים וזרעים מכילים כמות גדולה יותר של ALA:

  • אגוז מלך       6.8g/100g
  • אגוז שחור     3.3g/100g
  • זרעי צ'יה       3.9g/100g
  • עפץ אשור      1.7g/100g

 

ריכוז של ALA בשמנים:

  • שמן פשתן          53.3g/100g
  • שמן קנולה          11.1g/100g
  • שמן אגוז מלך      10.4g/100g
  • שמן סויה            6.8g/100g
  • שמן נבט חיטה   6.9g/100g 

 

מסקנות המחקר הן שהשינויים בחקלאות ובמזון גרמו לעליה בריכוז חומצות שומן אומגה-6, וירידה בריכוז חומצות שומן אומגה-3 במזון.

החוקרים קושרים לשינוי הזה עליה בלחץ דם ובמחלות של הלב וכלי הדם.

הם טוענים  שצריך להחזיר את חומצות השומן אומגה-3 למזון.

 

ספרות

 

1. Simopoulos AP. Omega-3 fatty acids in wild plants, nuts and seeds. Asia Pacific J. Clin. Nutr. 2002, 11 (S6): S163-S173.

2. Simopoulos AP. Omega-3 fatty acids in health and disease and in growth and development. Am. J. Clin. Nutr. 1991, 54: 438-463.

3. Lewis RA. Lee TH. Austen KF. Effects of omega-3 fatty acids on the generation of products of the 5-lipoxygenase pathway. In: Simopoulos AP.  Kifer RR. Martin RE. eds. Health effects of polyunsaturated ffatty acids in seafoods, Orlando, Fl.Academic Press 1986, 227-238.

4. Graber R. Sumida C. Nunez EA. Fatty acids and cell signal transduction. J. Lipid Med. Cell Signal, 1994, 9: 91-116.

5. Clarke SD. Jump DB. Dietary polyunsaturated fatty acid regulation of gene transcripton. Annal Rev. Nutr. 1994, 14: 83-98.

6. Indu. M. Ghafoorunissa. N-3 fatty acids in Indian diets: Comparison of the effects of precursor (alpha-linolenic acid) vs product (long chain n-3

Polyunsaturated fatty acids). Nutr. Res. 1992, 12: 569-582.

7. Emken EA. Adlot RO. Gulley RM. et al. Dietary linoleic acid influences desaturation and acylation of deuterium-labeled linoleic and linolenic acids in young adults males. Biochem. Biophys. Acta 1994, 59: 277-288.

8. Mantzioris E. James MJ. Gibson RA. et al. Dietary substitution with an alpha-linolec acid-rich vegetable oil increses eicosapentaenoic acid concentrations in tissues. Am. J. Clin.Nutr. 1994, 59: 1304-1309.

9. Berry EM. Hirsch J. Does dietary linoleic acid influence blood pressure? Am. J. Clin. Nutr. 1986, 44: 336-340.

 

 

 

 

*  *  *  *  *  *  *

המידע המובא כאן הוא על דעת הכותב בלבד. אין העמותה לצמחי מרפא (עיל"ם) אחראית לתוכן המאמר. שימוש בצמחים או במוצרים אחרים מחייב במקרים מסוימים שיקול דעת רפואי, ועל כן יש להיוועץ במומחה מתאים. העמותה הישראלית לצמחי מרפא ועורכי תוכן האתר אינם אחראים לכל מקרה של שימוש בלתי מבוקר, או בלתי מקצועי במידע ו/או בצמחים הנזכרים.

 

עבור לתוכן העמוד