כניסה לחברים
סגירה

כניסה לחברים רשומים



טיפול בפרזיטים לפי Dr. Heron - מאת מינה פארן Ph.D

למאמרים נוספים מאת המחברת הקישו כאן

 

מטרת הטיפול, כפי שהוא מוצע על ידי Dr. Heron, היא להשתחרר מהטפילים הפוגעים ולהחזיר את האיזון למערכת העיכול. כשהמערכת אינה מאוזנת והפלורה הטבעית של המעי נפגעה, עלול המטופל לסבול מזיהומים חוזרים על ידי אותו טפיל או טפילים אחרים.

הטיפול מבוסס על צרוף של צמחים נוגדי תולעים, נוגדי טפילים ואנטי בקטריאליים בעלי ספקטרום רחב של פעילות. בנוסף יש בתערובת משלשלים עדינים וממריצי הפרשת מיצי מרה, כדי לסייע לסילוק הטפילים מכל אורכו של המעי.

 

תערובת נגד טפילים

10% Chenopodium ambrosioides  כף אוז ריחנית, זרעים

10% Picrasma excelsa                                     גזע מקולף

10% Artemisia annua    לענה חד שנתית, נוף הצמח

7.5% Gentiana lutea ערבז, שורש

7.5% Allium sativum שום, בצל

7.5% Juglans nigra           אגוז שחור, קליפת הגזע והשורש

7.5% Mahonia aquifolium שורש

7.5% Zingiber officinale ג'ינג'ר, קנה שורש

7.5% Dryopteris filix-max שרך, שורש

5% Tanacetum vulgare      בן חרצית מצוי, פרחים

5% Artemisia absinthium   לענת האבסינת, נוף הצמח

5% Chelidonium majus       כלידוניום, נוף הצמח

10% Pimpinella anisum       אניס, זרעים

מינון: כפית אחת שלוש פעמים ביום. מומלץ להתחיל עם כמות קטנה (20 טיפות שלוש פעמים ביום) ולעלות בהדרגה.

משך הטיפול: חודשיים.

בנוסף מומלץ להוסיף מיצוי של זרעי אשכוליות, 10 טיפות שלוש פעמים ביום, ארבע שיניים של שום 2-3 פעמים ביום,

ו- probiotics שתי קפסולות ליום. חשוב לקחת את הפרוביוטיקה בנפרד ולא ביחד עם שאר הצמחים.

מיצוי מזרעי אשכוליות פעיל מאד כאנטימיקרוביאלי(1). ניתן להשיג אותו כנוזל, קפסולות או כדורים.

 

מרכיבים נוגדי טפילים בצמחים המופיעים בפורמולה

Chenopodium amb. - Ascridole וטרפנים אחרים

Picrasma ex. - Quassionids

Artemisia annua - ארטמיזין

Allium sativum - אליצין והמטבוליטים שלו

Mahonia aquifolium - ברברין ואלקלואידים אחרים

Juglans nigra - טאנינים, juglone

Dryopteris - phloroglucinols

Tanacetum vulgare - thujone

Artemisia absinth. - thujone וטרפנים אחרים

Pimpinella anisum - anethole

Chelidonium majus - chelidonine

 

Juglans nigra

שם נפוץ: Black walnut

משפחה: Juglandaceae

חלקי צמח בשימוש: קליפת הגזע והשורש, קליפת הפרי

 

תאור בוטני: עץ שגובהו מגיע ל-30 מ'. הגזע אפור ויש בו סדקים עמוקים. מוצאו מיערות בארה"ב. לעץ יש פרחים זכריים ונקביים. הפרי מוארך, באורך 5-6 ס"מ, יש לו ריח חריף.

 

מרכיבים: שמן, טאנינים, juglone שהוא נפתוקינון

 

 

 

Juglone

 

פעילות: נוגד תולעים, משלשל, tonic, אנטי פטרייתי.

במחקרים in vitro ובחיות מעבדה הראו שהוא מרגיע ונוגד סרטן(2,3). פעילות נוגדת פטריות של juglone הוכחה נגד Candida ושמרים אחרים(4).

 

התוויות: הזעת-יתר של הידים והרגליים, דלקות של העור, לטיפול בהפרעות של כיס המרה, לטחורים, לפגעי עור שונים.

התוויות נגד: יש להמנע משימוש בצמח אצל מטופלים הסובלים ממחלות כבד, כדי למנוע רעילות של הכבד.

להמנע משימוש בהריון ובהנקה.

תופעות לוואי: לא התקבלו תופעות שליליות במינון המומלץ. הצמח אינו מומלץ לשימוש ממושך.

אנטראקציות עם תרופות: הטאנינים עלולים ליצור קומפלקס עם ברזל הניתן כתוסף מזון. יש לקחת את הברזל בהפרש של שעה עד שעתיים מהצמח.

 

הכנות ומינון: זמין כמיצוי נוזלי ומוצק.

מצויות קפסולות של 95 מ"ג ו-500 מ"ג. המינון המומלץ הוא 3.5 ג'.

 

Mahonia aquifolium וברברין

 

אחד הצמחים המכילים את האלקלואיד ברברין. צמחים אחרים הם: Berberis vulgaris, Hydrastis Canadensis, Coptic chinesis. Mahonia  הוא אחד מהצמחים המשמשים תחליף ל- Hydrastis.

הברברין הוא בקטריצידי לחידקים מסוימים, כולל, Vibrio cholera ו- Staphylococcus aureus(5). הוא גם מעכב קישור של חיידקים, כגון סטרפטוקוס המוליטיקוס לקרומים הריריים של הפה(6). מחקרים in vitro וכן מחקרים בחיות הראו שהברברין מעכב גידול של Giardia lambia, אמבות ושל טריכומונס וגינלי(7,8). הוא היה רעיל אצל חיות ל- Leishmania donovani(9).

מחקר נוסף בחיות הראה האטה ישירה בהפרשה מהמעי והארכת השהות של המזון במעי בהשפעת ברברין(10,11) ולכן נעזרים בו במקרים של שלשול חמור. מחקר שנערך באנשים מבוגרים שסבלו משלשול זיהומי, מול קבוצת ביקורת שקבלה פלצבו, הראה שיפור משמעותי בקבוצה שקיבלה 400 מ"ג של ברברין לעומת הפלצבו (12). הברברין היה יעיל גם בעצירת שלשול שמקורו בזיהום של כולרה. המחקר נעשה  לפי סמיות כפולה מול קבוצת ביקורת. הברברין סייע גם להרחיק את החיידק(13).

הברברין מגביר הפרשה של מיצי מרה, ולכן משמש גם כמשפר וממריץ של העיכול.

ה-Mahonia מצוי בפורמולה נגד פרזיטים של Dr. Heron במינון קטן. הפעילות שלו סינרגיסטית עם צמחים אחרים שבפורמולה. הצמח בטוח לשימוש.

כשהוא ניתן במינון נמוך אין לו השפעה על הפלורה הטבעית של המעי. קבוצת ילדים קיבלה 30 מ"ג של ברברין במשך 10 ימים. לא היתה שום תגובה שלילית, ולא פגיעה בפלורה הנורמלית של המעי (14).

 

צמחים בעלי פעילות של cholagogue

 

להשלמת הטיפול בטפילים במערכת העיכול חשוב להוסיף צמחים המגבירים התרוקנות וזרימה של מיצי מרה. הסיבה לכך היא שישנם טפילים המתיישבים בכיס המרה. במקרים אלה, לאחר חודשיים של טיפול מוצלח שהרחיק את הטפילים מהמעי הדק והגס, הם עלולים לצאת מכיס המרה, להתרבות ולהתחיל את הזיהום מחדש. כדי למנוע זאת ניתן להשתמש בצמחים המנקזים את כיס המרה, והם יניעו החוצה את הטפילים.

 

Dr. Heron ממליצה על תערובת של צמחים המנקזים את כיס המרה

25% Chelidonium majus        נוף הצמח

15% Chionanthus virginicus                קליפת הגזע

10% Rumex crispus      שורש

10% Taraxacum officinale  שורש

10% Mahonia aquifolium                             קליפת הגזע

10% Dioscorea villosa    שורש

7.5% Leptandra virginica שורש

5% Chelone glabra                                נוף הצמח

5% Zanthoxylum clava-herculis          קליפת הגזע

2.5% Iris versicolor שורש

מינון: כפית אחת פעמיים ליום לאורך כל הטיפול.

כלידוניום הוא הצמח העיקרי בפורמולה. פעילותו כמגביר הפרשה וזרימה של מיצי מרה הוכחה בכמה מחקרים.

Leptandra ושורש של Iris הם cholagogue יעילים מאד והם מופיעים בריכוזים נמוכים בפורמולה. דיוסקוראה הוכנס לפורמולה כצמח ספסמוליטי, כדי לעדן את פעילות הצמחים הממריצים את כיס המרה.

Dr. Heron ממליצה להשתמש בפורמולה הזאת גם אם לוקחים תרופות קונבנציונליות נגד טפילים. הבעיה של טפילים המסתתרים בכיס המרה ומתפרצים אחרי סיום הטיפול קיימת גם עם תרופות קונבנציונליות. היא ממליצה להתחיל לקחת את הפורמולה 48 שעות לפני שלוקחים תרופות או צמחים, ולהמשיך לכל אורך הטיפול.

במקרים שהטפילים חוזרים למרות שהמטופל נשמע להוראות ועושה את כל הטיפול המומלץ, ישנה אפשרות שהבעיה היא ספיגה בלתי יעילה של הצמחים או התרופות.

במקרים אלה ממליצה Dr Heron להשתמש באנזימים פרוטאוליטיים, ברומלין או פפאין, בריכוז של 1 ג' שלוש פעמים ביום. ההמלצה היא לקחת אותם בין הארוחות ולא ביחד עם המזון.

אם לוקחים אותם ביחד עם המזון הם אמנם משפרים את עיכול החלבונים, אבל אינם מגבירים ספיגה של תרופות.

 

 

  1. Lonescu G. et al. Oral citrus seed extract in atopic eczema: In vitro and in vivo studies on intestinal microflora. J. Orthomolec. Med. 1990, 5: 155-157.
  2. Girzu M. Carnat A. Privat AM. Sedative effect of walnut leaf extract and juglone, an isolated constituent. Pharmaceutical Biology, 36: 280-286, 1998.
  3. Yu J. & Reed E. Preliminary study of the effect of selected Chinese natural drugs on human ovarian cancer cells. Oncology Reports, 2: 571-575, 1995.
  4. Clark A. Jurgens T. and Hufford C. Antimicrobial activity of Juglone. Phytotherapy Research, 4: 11-14, 1990.
  5. Hahn KE. Ciak  J. Berberine (review), Antibiotics, 3: 577-584, 1976.
  6. Sun D. Courtney HS. Beachey EH. Berberine sulfate blocks adherence of Streptococcus pyogenes to epithelial cells, fibronectin, and hexadecane. Antimicrob. Agents Chemother. 32: 1370-1374, 1988.
  7. Kaneda Y. et al. In vitro effects of berberine sulfate on the growth and structure of Entamoeba histolytica, Giardia lambia and Tricomonas vaginalis. Ann. Trop. Med. Parasitol. 85: 417-425, 1991.
  8. Subbaiah TV. Amin AH. Effect of berberine sulfate on Entamoeba  histolytica. Nature, 215: 527-528, 1967.
  9. Vennerstrom JL. et al. Berberine derivatives as antileishmanial drugs. Antimicrob. Agents Chemother. 34: 918-921, 1990.
  10. Taylor, CT et al. Berberine inhibits ion transport in human colonic epithelia. Eur. J. Pharmacol. 368: 111-118, 1999.
  11. Eaker EY. Sninsky CA. Effect of berberine on myoelectric activity and transit of the small intestine in rats. Gastroenterology, 96: 1506-1513, 1989.
  12. Rabbani GH. et al. Randomized controlled trial of berberine sulfate therapy for diarrhea due to enterotoxigenic E, coli and Vibrio cholerae. J. Infect. Dis. 155: 979-984, 1987.
  13. Khin-Maung U. et al. Clinical trial of berberine in acute watery diarrhoea. Br. Med. J. 155: 979-984, 1987.
  14.  Homma N. et al. Influence of berberine chloride on the intestinal flora of infants (in German). Arzneim Forsch 11:450, 1961.

 

 

 

 

*  *  *  *  *  *  *

המידע המובא כאן הוא על דעת הכותב בלבד. אין העמותה לצמחי מרפא (עיל"ם) אחראית לתוכן המאמר. שימוש בצמחים או במוצרים אחרים מחייב במקרים מסוימים שיקול דעת רפואי, ועל כן יש להיוועץ במומחה מתאים. העמותה הישראלית לצמחי מרפא ועורכי תוכן האתר אינם אחראים לכל מקרה של שימוש בלתי מבוקר, או בלתי מקצועי במידע ו/או בצמחים הנזכרים.

 

 

עבור לתוכן העמוד