כניסה לחברים
סגירה

כניסה לחברים רשומים



הפטרייה המלטזית - מאת פרופ' זהרה יניב בכרך

 

הקדמה:

לפני חודשים מספר ביקרתי במלטה. שם, בין סיפורי הגבורה של האבירים ההוספיטלריים שחיו באי בימי הביניים, סופר על צמח אגדות מופלא – "הפטרייה המלטזית" - שגדל בשמורת טבע באי גוזו. הגישה אליו הייתה אסורה - בעבר וגם היום (כיון שהוא נמצא בשמורת טבע). פרסום רב היה לו כצמח מרפא מיוחד במינו, שאף ניתן כמתנה למלכי אירופה.

סקרנותי הבוטנאית התעוררה - והרי לפניכם סקירה בוטנית, היסטורית ומדעית על הצמח המרתק הזה.

 

שם הצמח: טופל אדום.

בלטינית:  Cynomorium coccineum

בערבית ובאנגלית: טרטוף, Tarthuth

משפחה: משפחת הטופליים Cynomoriaceae או משפחת ה-Balanophoraceae

 

באירופה של ימי הביניים הוא נקרא: הפטרייה המלטזית. כינוי נוסף: הבוהן האדומה.

 

תפוצה

אגן הים התיכון הדרומי. חופי פורטוגל, ספרד, צפון-אפריקה. מגיע עד מדבר הסהרה. מצוי באיי הים התיכון כמו איביזה, סיציליה, וכמובן מלטה. נמצא גם בחצי האי ערב, ובאיראן. נדיר בארץ. טפיל על שרשי אשל, מלוח וימלוח.

 

בוטניקה

עשבים רב-שנתיים בשרניים, החיים כטפילים על שרשים וגזעים של צמחי מלח, כגון מלוח ומלוחית. הצמח חסר עלים וכלורופיל ורוב השנה הוא נמצא מתחת לאדמה. עם בוא הגשם הוא מוציא שלוחות אדומות מעל פני האדמה. גובהן מ-15 ועד 30 ס"מ. על הגבעולים הללו נישאים פרחים קטנטנים וצבעם אדום. הפרחים חד-מיניים ודו-מיניים באותה התפרחת. הפרי קטן והוא כמו אגוזית עטורה באונות העטיף ועמוד העלי.(ראה תמונה בהמשך).

לאחר שהפרחים מאובקים על ידי זבובים, הנמשכים לריחם המתוק, הם נובלים והגבעול משחיר.

בגלל צבעו האדום - הנוטה לשחור ובהשפעת "דוקטרינת החתימות" - ייחסו לצמח סגולות ריפוי במקרים של מחלות דם, כגון שטפי דם. כמו כן, צורתו המזכירה אברי מין זכריים העניקה לו את האמונה בכוחותיו האפרודיסיאקים לשיפור תפקוד מיני. (יש לציין כי "דוקטרינת החתימות" היא תורה המייחסת לצורתו ולצבעו של הצמח – את יעוד תפקידו כצמח מרפא).

 

קיים מין נוסף של טופל, שנקרא בלטינית:  Cynomorium songaricum, Suo Yang. זהו מין אסיאתי, שנפוץ באזורי המדבר של מערב סין. הוא טפיל על שרשים של מיני ימלוח. צמח זה משמש בסין כתרופה לבעיות גב, כליות וברכיים. כמו כן כסגולה לעצירות, לאין-אונות וכתרופה לעקרות. נחשב כמשפר את מערכת החיסון וכמעורר את המערכת האנדוקרינית.

בבדיקה כימית נמצאו בו כ- 21% טנינים, גליקוזידים וספונינים. הוא מהווה נושא מרתק למחקרים מדעיים המנסים להוכיח את פעולתו הרפואית כצמח המסייע בתפקוד המיני וכצמח המחזיר נעורים (anti-aging).( Kee Chang Huang. 1999)

 

ההרכב הכימי של הטופל האדום: מיצוי גופי הפרי מצביע על נוכחות של גליקוזידים אנטוציאנינים (המעניקים לו את צבעו האדום), ספונינים טריטרפנים, וליגננים. הפיגמנט האדום שימש, ומשמש עד היום, לצביעת בדים בקרב נשות שבט המאנאסיר במדבריות ערב הסעודית. הצבע המתקבל הוא בעל גוון אדום כהה מלכותי הנקרא "דאמי", או אדום-דם.

 

 

                                    

 

היסטוריה

עברה של הפטרייה המלטזית ושימושיה למאכל ולרפואה הם עתיקי יומין ושורשיהם נעוצים בסיפורי התורה. בספר איוב נאמר: (פרק 30, פסוק 4) "הקוטפים מלוח עלי שיח ושורש רתמים לחמם". זה היה מאכל בתקופת הרעב. לפי הבוטנאים, ובעיקר לפי ד"ר ג'יימס דיוק (Duke, 2007), מה שנאכל אז  היה לא שורש המלוח, שאיננו אכיל, אלא שורש הטופל האדום, הטרטוף, שהוא אכיל לאחר קילוף ושובר רעב וצמא לשעות ארוכות, כפי שמעידות המסורות המדבריות. (לאחרונה דווח על השימוש בפטרייה המלטזית כמאכל בתקופת רעב באיים הקנאריים במאה ה19).

 

רופאי ערב מימי הביניים התייחסו לטרטוף כאל אוצר של תרופות. הוא שימש כתרופה לבעיות של מחזור הדם, מחלות של מערכת העיכול, ובעיות הקשורות למערכת הרבייה, כולל חוסר אונים וחוסר פוריות. הפילוסוף והידען הערבי בן ימי הביניים, אל-קינדי,(800-870), פיתח פורמולה להקלה על גירוי חריף של העור הנגרם ע"י גוף זר שחודר מתחת לעור. בפורמולה זו מככב הטרטוף כמרכיב עיקרי. הרופא האיסלמי הידוע, אל-ראזי, אף הוא איש ימי הביניים (865-925), היה נוהג לטפל בטרטוף כתרופה לטחורים ולשטפי דם באף וברחם.

 

רופאים חשובים נוספים מתקופת ימי הבינים אשר העריכו את הטרטוף ואת סגולותיו הרפואיות הם: אבן-מאסאוואיה (Ibn masawayh) (777-857), רופא פרסי נוצרי שניהל בית חולים והיה רופאם האישי של ארבעה חליפים בבגדד, והרופא והפילוסוף היהודי הידוע לכולנו - הרמב"ם. במאה ה-19 התפרסם ספר הרעלים, שנכתב ע"י אבן-וואשייה (Ibn Wahshiya) ובו כלול הטרטוף כמרכיב עיקרי בתרופות נוגדות הרעלות (אנטי-דוט).

 

הפטרייה המלטזית, או הקשר המלטזי

במאה ה 16 הפך הצמח שהיה ידוע בימי הביניים כאוצר של תרופות, לאוצר השמור ביותר של אבירי מלטה ממסדר ההוספיטלרים. מסדר אבירים זה, מסדר סנט-ג'ון,  נוסד בירושלים כמסדר לוחם בתקופת מסע הצלב הראשון. משנתם הייתה מלחמתית ורפואית כאחד, והם תפעלו בית חולים של כ-1000 מיטות, בו הגישו עזרה לחולים ולפצועים. כנראה ששם, בירושלים, למדו הרופאים ההוספיטלרים מעמיתיהם הרופאים המוסלמים על קיומו ושימושיו של הטרטוף.

לאחר כיבוש הארץ ע"י המוסלמים העתיקו אבירי המסדר את מושבם לאי רודוס, ומשם למלטה. שם לשמחתם הם גילו את הצמח באזור מבודד באי גוזו, גדל על מצוק, סלע גיר, והגישה אליו קשה. כיום מצוק זה נקרא סלע הפטרייה Fungus Rock)), או הר הגנרל בפי המלטזים, על שמו של מפקד חיל הים האבירי, שלו מיחסים את גילוי ה"פטרייה". מיד עם הגילוי הוצב משמר מסביב למצוק וכל הקרב אליו נענש חמורות. אם נתפס גנב - דינו היה מוות...

הפטרייה המלטזית הייתה תחת פיקוחו האישי של האביר השליט, "הגרנד מסטר". האבירים אספו את הגבעול בעונתו, כל שנה, ושמרו אותו במגדל שמירה באי הגדול. (המגדל נבנה במיוחד ב-1651 כדי לאחסן את הצמח). לאחר האיסוף יובשו הגבעולים, נטחנו ונשמרו בנוזלים שונים.

 

השימושים הרפואיים של הפטרייה המלטזית לפי מסדר האבירים

* לריפוי דיזנטריה וכיבי קיבה

* למניעת שטפי דם ודלקות

* לטיפול בשבץ, במחלות מין, ולמניעת הריון

* לשימוש כמשחת שינים

* לצביעת בדים (צבע אדום)

* לטיפול בלחץ דם גבוה, בהקאות ובמצבי ווסת לא סדירה.

 

אבקת הפטרייה ומיצוייה נשלחו כמתנות יקרות ערך לבתי המלוכה והאצילים באירופה.

המסורת המלטזית מספרת כי בשנת 1565 נפצע בקרב נגד העותומנים, הגרנד מסטר המפורסם ז'אן דה לה ואללט. פצעו טופל בעזרת הפטרייה המלטזית והוא הבריא וחזר ללחום. (Subhuti D. 2011)

לאחר כיבוש מלטה ע"י נפוליאון ב-1798, ירדה חשיבותם של אבירי המסדר במלטה וגם החשיבות של הפטרייה המלטזית כצמח מרפא ירדה ונעלמה, עד שבמאה ה-19 נשכחה מלב, לטובת תרופות חדשות.

 

כיום מוכר הטופל במלטה כצמח מוגן ואסור בקטיף ובאיסוף. גם המצוק עצמו הוכרז כשמורת טבע.

 

שימושים עממיים כיום

הטרטוף משמש כיום, במדבריות של ערב הסעודית, למזון מדברי ולתרופה. הגבעולים האדומים מהווים מאכל טעים ומרווה, לאחר קילוף כמובן, בעונה בה הם מגיחים מהאדמה. לאחר שהגבעולים משחירים הם נאספים, נטחנים, ומכינים מהם תה ממותק לטיפול בכאבי בטן וכיבי קיבה.

Shahina A. Ghazanfar. 1994))

 

 

 

 

הבוטנאי וחוקר הצמחים  James Duke מצטט את השימוש של הטרטוף בקטר כְּתֵה רפואי.( Duke J.A. 2007)

 

 

 

 

בצפון אפריקה הוא ידוע כצמח אפרודיסיאקי, המגביר זרע ומחזק (1983 Boulos). בנוסף, לפי המסורת, מערבבים אותו עם חמאה לטיפול בסתימות של דרכי המרה.

הצמח, יבש וטחון, משמש כתבלין בעקר עם מאכלי בשר.

 

 

 

 

מחקרים מדעיים

הסגולה להורדת לחץ דם נחקרה על כלבים ע"י קבוצת חוקרים באיראן. הם מצאו כי המיץ הטבעי של גבעולי הצמח היה יעיל ביותר. כשניסו להפריד ולבודד מרכיבים פעילים ירדה הפעילות לרמה נמוכה. החוקרים הסיקו כי במיץ הטרי של הצמח נמצאות המולקולות בסידור מיוחד שמופרע עם הניסיונות לבידוד חומר פעיל. (Ikram,Dar and Fakouhu, 1978).

הצמח נחקר גם ע"י קבוצה של חוקרים סעודיים. בשלושה מחקרים נמצא כי מיצויים של הטופל שֶׁנִּתְנוּ דרך הפה, השפיעו על ההתפתחות המינית ורמת הפוריות של עכברים, זכרים ונקבות כאחד. כמות הזרע וחיוניותו עלתה, והתפתחות האשכים הייתה טובה יותר. החוקרים טוענים שלמיצוי הייתה השפעה המזכירה השפעה של טסטוסטרון. (1999, Abd el-Rahman et al, Al-Qarawi et al, 2000 Abdel-Magied et al. 2001).

 

בסיכום, הטופל האדום הוא צמח טפיל בעל מסורות מעניינות ועבר עשיר ומרתק. אין ספק כי הטרטוף היה צמח מרפא בעל שיעור קומה וחשיבות מאין כמוהו בימי הביניים. המחקרים המודרניים נמצאים בשלבים ראשוניים בלבד, ונחקרים במקומות בודדים בעולם. יש לקוות כי בעתיד יתווסף יידע מדעי שיוכל לסייע בהערכת הפוטנציאל הגלום בצמח מעניין זה.

 

 

רשימת ספרות

 

Abd el-Rahman HA, el-badry AA, Mahmoud OM, Harraz FA. 1999. The effect of the aqueous extract of Cynomorium coccineum on the epididymal sperm pattern of the rat. Phytother. Res. 248-250

 

Abdel-Magied EM, Abdel-Rahman HA, Harraz FM.2001. The effect of aqueous extracts of Cynomorium coccineum and Withania somnifera on testicular development in immature Wistar rats. J. Ethnopharmacol. 1-4.pp

 

Ikram M, Dar MS, Fakouhi T. 1978. Hypotensive agent from Cynomorium coccineum. Pahlavi Med. J.167-181.

 

Al-Qarawi AA, Abdel-rahman HA, El-badry AA, Harraz F, Razig NA, Abdel-Magied EM. 2000. The effect of extracts of Cynomorium coccineum and Withania somnifera on gonadotrophins and ovarian follicles of immature Wistar rats. Phytother. res. 288-290.

Boulos L. 1983. Medicinal Plants of North Africa. Reference Publications, Inc                                                                                               

 

Duke J.A. 2007. Duke's handbook of Medicinal plants of the Bible. CRC Press

 

Kee Chang Huang. 1999. The Pharmacology of Chinese herbs. CRC Press

 

Shahina A. Ghazanfar. 1994. Handbook of Arabian medicinal Plants. CRC Press.

 

 Subhuti Dharmananda.2011. Cynomorium .Parasitic plant widely

used in traditional medicine.  www.itmonline.org/arts/cynomorium.htm

 

עבור לתוכן העמוד